מילות סיום

1.2K 21 12
                                    

אני כבר כמה ימים חושבת מה לכתוב על הסיפור, איך אני נפרדת מהדבר המדהים שיצרתי כאן?. אבל אני בכל זאת אנסה לכתוב משהו.
את שחמט התחלתי לפני חצי שנה, ביוני 2020.
להגיד את האמת? הייתי בטוחה שתוך שבוע אני אפסיק לכתוב אותו כמו כל סיפור אחר.
ובגלל זה ידעתי שאני צריכה משהו שידחוף אותי לכתוב את הסיפור, לא כי אני לא אוהבת לכתוב, כי אני מתייאשת מהר מדברים.
אז פניתי לבן אדם הראשון שעלה לי לראש, הילה stories_by_hila , יום יבוא והיא תבין כמה היא מוכשרת אבל עד אז אני אספר לכם.
זה התחיל ב1.6.2020, ״הילה חשבתי על זה, התפנה לי זמן ואת גם ככה לא עושה כלום, בואי נכתוב סיפור ביחד״, צחקנו קצת על מה שאמרתי, שתינו לא כתבנו סיפור מלא שנתיים פלוס, ואז התעוררנו על החיים שלנו והתחלנו להעביר רעיונות, ואתם לא מבינים כמה רעיונות יכולים לעבור בשעתיים על סיפור אחד, ואם כולם היו מתממשים הסיפור לא היה נגמר ב57 פרקים (כולל פרולוג) אלא ב200.
כשסיימנו לשבת על עלילה תיקתקתח הקדמה כי אני מצטטת ״זה הדבר היחיד שאני טובה בו בתכלס״ סידרתי עלילה בקצרה (חמישה משפטים לעלילה של כמעט 60 פרקים) והתחלנו לכתוב.
20.6.2020, הגענו למטרה שלנו 20 פרקים, ומתחילים לעלות. אז העלנו.
כאן מגיע תורכם. אף אחת מאיתנו לא ציפתה שאנשים יתאהבו בסיפור שלי, בבייבי הקטן שלנו.
אני זוכרצ שעוד לפני שהסיפור נכתב אמרתי להילה ״שיהיה לנו את הסיפור הכי איכותי באינסטגרם״ להגיד שזה לא צדקתי? לגמרי צדקתי.
כל תגובה שלכם על הסיפור, כל התעניינות, כל לייק, כל שיחה איתכם בפרטי העלתה לי לפחות דמעות בעיניים וריגשה אותי. בחיים לא ציפיתי שמשהו שאני אכתוב ייצור טירוף כזה.
אז אני רוצה להודות לכם, על כל ההרמות, הפירסומים, התגובות והאהבה האינסופית.
אני רוצה להודות לחברות שלי שתמכו בי בכל רגע בסיפור גם אם הן לא קראו אותו כי הן חיכו שהוא יגמר.
ואני הכי רוצה להודות להילה, שסבלה את השגעונות שלי, הסיבוכים שלי, הכעסים שלי, הלחץ שלי, השינויי פרקים שלי, השינויי עלילה שלי, השינויי מצב רוח שלי ובעיקר את המצבי רוח הקיצוניים שלי. תודה שהיית שם בשבילי, שתמכת בי בסיפור הזה, ושהיית שותפה לכל הטירוף שהיה סביבו, בחיים לא הייתי בוחרת מישהי אחרת לעשות את זה איתה, הלוואי שתביני כבר שאת מוכשרת בטירוף ושכל מה שאת נוגעת בו זהב. וסליחה על זה שהרגתי את ג׳ון ועשיתי אותו הרע והסתרתי את זה ממך להסתיר את זה שלושים פרקים היה קשה.
בכאב לב ושמחה אני נפרדת מהסיפור המדהים שיצרנו, מהמסע שעברתי איתו.
הסיפור הזה חד משמעית גרם לי להתבגר ולנסות לכתוב דברים שעוד לא כתבתי.
אני שמחה שלא התפשרתי על האיכות שלו, כל מילה עברה לי בראש עשרים מליון פעם לפני שנכתבה.
תודה לכל מי שהיה חלק מהמסע שלי ושל הילה.
מקוות שאהבתם, באהבה והערכה ענקית❤️.
הדר (והילה שלא יודעת שאני כותבת את זה).

שחמטWhere stories live. Discover now