שחמט

פרק 13

נכנסנו למכונית של דמיאן, ציפיתי שיהיה לו נהג, השמועות מספרות שהוא מפונק ועצלן, אחד שהכניסו לו כל החיים לראש שהוא מלך, הופתעתי כשהוא זה שנהג, באתי להיכנס למושב האחורי, מנסה להתרחק ממנו כמה שיותר, ״אל תתנהגי כמו ילדה קטנה קייט, את כבר בת 20, קדימה בואי למושב לידי״ הוא אמר, מישהי אחרת הייתה נבהלת מכך שהוא יודע את הגיל שלה, אבל אני באה מהעולם הזה, כל אחד יבדוק על הבן אדם שהוא מכניס אליו לבית לפני שהוא מגיע.
עברתי קדימה והתיישבתי לידו, זה לא שלא רציתי להתווכח, פשוט העדפתי לא לדבר איתו בכלל, להתעלם ממנו כאילו הוא לא קיים, אולי ככה זה יגמר יותר מהר.
״שנינו לא מרוצים מהעניין, גם אני לא מתלהב מלהכניס אליי מישהי לבית, אני אוהב את השקט והלבד שלי״ בן אדם ממורמר ובודד, המחשבה עלתה לראשי, אבל בכל זאת לא עניתי לו, ״זה ההסדר לשלום שלי עם אחים שלך, את יכולה לקבל אותו ואת יכולה לא לקבל אותו, אבל זו הולכת להיות תקופת זמן ארוכה, חבל שנסבול בה״ הוא הוסיף, חיכה לתגובה שלי וכשראה שאני לא מתכוונת להגיב המשיך לדבר, ״אני חושב שכדאי שיהיו כמה חוקים בנינו, אני לא יכול שתפריעי לי בעבודה שלי ואני לא רוצה לגרום לך לחוסר נוחות אצלי בבית״ הוא הוסיף, מנסה להתנהג בנחמדות, אבל אני יכולה לקלוט שהוא כבר מתחיל להתעצבן שאני לא עונה לו, כנראה שהוא לא בן אדם כל כך אדיש ומתון כמו שאומרים עליו.
בחיים לא ראיתי את דמיאן דייוויס לפני שהוא בא ״לנחם״ אותנו, אבל השמועות עליו רצות בכל מקום, הוא צעיר, בערך בן 23, הוא לא בא ממשפחה עשירה או אמידה, אך נכנס לעולם הפשע בגיל צעיר וככה טיפס לאט לאט למעלה, בגיל 19 הוא כבר התחיל להיות ראש של חלק מהעולם התחתון, בניגוד לאבא שלי שאצלם זה עבר בדורות השליטה על העולם התחתון, הם לא שלטו על כולו אבל כן שלטו על רובו, דמיאן שולט איפה שאבא שלי לא שלט, אך הוא הצליח לקחת חלק מאזורי השליטה של אבי, מה שגרם לכעס ומלחמה ביניהם. הוא ידוע כמנהיג קר וקשה, אין לו רחמים, יש אנשים שאומרים שבגלל שהוא נכנס לעולם הזה כל כך צעיר הרגש בתוכו מת, השמועות רצות עליו אבל אף אחד לא יודע מי הוא באמת, הוא בן אדם סגור וסודי, זה כעיקרון מה שאני יודעת על דמיאן דייוויס.
בזמן שחשבתי על כל מה שאני יודעת עליו, או יותר נכון יודעת מהשמועות שרצות אליו, דמיאן המשיך לדבר, בשלב מסוים הוא הפסיק כשהביט בי לשנייה וראה שאני בכלל לא מתייחסת ומתרכזת במה שהוא אומר, ידעתי שזה עיצבן אותו, ידעתי להריח עצבים מקילומטרים.
כשהגענו לבית של דמיאן, אולי עדיף שאומר ארמון, לא ידעתי איך להגיב, הבית שלו היה גדול משלי, לא בהרבה אבל היה הבדל, בבית שלי גרה משפחה, יש שם עוד אנשים, צריך יותר מקום, אבל דמיאן גר לבד, לשומרים שלו יש בתים משלהם, ואמו ואחותו לא גרות איתו, זה רק הוא לבד, בית גדול מדי לבן אדם אחד, זה רק מדגיש את הבדידות שבא הוא חי לדעתי.
השומרים פתחו לנו את השער, התחלנו להתקדם בשביל הגישה לבית, הרגשתי כאילו שאני רצה, במיוחד כי צעד של דמיאן היו שלושה צעדים שלי.
״ברוכה הבאה לבית החדש שלך נסיכה״ דמיאן אמר ברגע שנכנסנו לבית.
-
מקווה שאהבתם.
קצת רקע על דמיאן שלנו, מה הולך לקרות לדעתכם? אוהבים את קייט? מה אתם חושבים על דמיאן?