Helps

פרק 90- להפריע לך

*** נקודת המבט של כריס***

השעה הייתה מאוחרת, שכבתי במיטה והסתכלתי מימיני כדי לצפות בבלה ישנה לידי, מי זאת בלה? סתם מישהי שהכרתי בבר הערב. עכשיו לא שפטתי את עצמי, כי הדברים פשוט התגלגלו מוזר עם אריאל... אחרי סצנת הקינאה הנוראית שהיא עשתה בבית הקפה היא לגמרי התחרטה על זה. היא באה לדבר איתי והסבירה לי אפילו מעט בעצבים שהיא לא רוצה שום קשר כזה אלי, שהיא לא רוצה מערכת יחסים ושהיא לא מוכנה להסביר לי את זה יותר, והיא אפילו הלכה לאותה מלצרית צעירה וביקשה ממנה שוב את מספר הפלאפון והביאה לי אותו, וכל זה כדי להוכיח לי עד כמה היא לא רוצה אותי. היא עד כדי כך משוגעת. נכון, לא באמת רציתי לוותר ובאמת חשבתי שעשיתי התקדמות אבל פשוט אי אפשר יותר לחדור אליה זה כאילו שהיא חוסמת את עצמה מכל דבר אפשרי שיכול להתפתח, ונראה שזה לא רק ככה איתי, אבל במיוחד איתי. בשיחה שלנו הייתי על גבול המתחנן, ביקשתי, הסברתי, התחננתי רק לדייט אחד, וכלום. היא הייתה נטולת רגשות ומצפון... היא אפילו התעצבנה עלי, והשיחה לא נגמרה הכי טוב, היא נגמרה במספר הפלאפון המטופש הזה שהיא הביאה לי ואז כבר הייתי מופתע ואפילו עצבני. היא התנהגה פשוט כמו ילדה קטנה... התווכחנו ורבנו וצעקנו וזה ממש לא נגמר בסקס לוהט.
אז כן, סוג של וויתרתי... לפחות לעכשיו, אולי היא צריכה זמן לעצמה ואני מפסיק להתערב... ומאז יצאתי הרבה, עם שיין, עם חברים שהתאחדתי איתם מהטיול, וסיימתי הרבה ערבים לא לבד בבית שלי, כמו הערב.

התכוונתי להעיר אותה ולהסיע אותה הביתה כי לא באמת רציתי שמישהי מהבנות האלה תישן פה ונתעורר ביחד כאילו אנחנו זוג כי אנחנו לא... ולא רציתי לגרום להן לחשוב שכן, אבל החלטתי לתת לה לישון עד שאסיים להתקלח, אז יצאתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת, מרגיש את המים החמים וחושב על הרבה דברים.
הייתי הרבה עם ההורים שלי לאחרונה, זה לא שלא ראיתי אותם כל הזמן הזה, הם הצטרפו אלי להרבה יעדים פה ושם, אבל בכל זאת זה לא היה אותו הדבר והייתי צריך להשלים הרבה פערים, גם עם אחותי. יש לה חבר חדש שאני אפילו לא מכיר, איך אני אמור לדעת שהוא לא איזה טמבל?

סגרתי את המים החמים והתנגבתי מעט לפני שליפפתי סביבי את המגבת ושמעתי את הפלאפון שלי מצלצל, ובדיוק כשהתחלתי לחשוב עליה ראיתי את השם שלה על המסך, אריאל. הסתכלתי על השעון, שתיים בלילה. לא רק שתהיתי למה היא בכלל מתקשרת אחרי שסיימנו שיחה דיי ברע, תהיתי למה היא מתקשרת אלי בשעה כזאת והתחלתי לחשוב שקרה משהו לפני שעניתי, ״הלו?״ שאלתי מקווה שלא קרה משהו רציני. ״כריס?״ היא נשמעה מעט לחוצה ומיד התחלתי לדאוג, ״מה קרה?״ שאלתי כאילו לא היינו בסוג של איזשהו ריב מוזר. ״מצטערת שאני מתקשרת בשעה כזאת..״ היא התחילה, ״התקשרו אלי מהמשטרה.. פרצו לי לגלריה״ היא הסבירה גורמת לי להרים גבה וחושב איזה מזל שהיא לא הייתה שם בזמן שזה קרה. ״אני צריכה לנסוע לשם ממש עכשיו, ו... תהיתי אם תוכל לשמור על מיה״ ראיתי כמה היה לה קשה לבקש את זה אחרי כל מה שהיא אמרה לי. הסתכלתי על בלה ונאנחתי, שיט.
גירדתי מעט בראש ותהיתי למה לעזאזל אני לא מסוגל להגיד לה לא, אני פה עם בחורה! אחרי שהיא דחתה אותי מכל הכיוונים, ועכשיו אני מתכוון לזרוק הכל ולבוא לשמור על הבת שלה??
״כן, בטח״ לעזאזל אני אדיוט. ״תודה כריס ממש תודה״ היא אמרה וניתקה. כן, היא לא שמה עלי ואני הסמרטוט הכי גדול בעולם. התלבשתי דיי מהר והשארתי לבלה פתק על המיטה שאומר בדיוק את מה שקרה למקרה שהיא תתעורר. חוץ מזה שלא ידעתי עד איזו שעה אהיה אצל אריאל. תכף כבר בוקר.