Helps

פרק 9- לומדת

***נקודת המבט של אריאל***

ישבתי בביקתה, נהנת ממזג האוויר החם של הים ונהנתי לשמוע את הגלים שעל החוף. נהנתי תמיד לעמוד יחפה על ריצפת העץ של הביקתה ולהרגיש את החום שלה, ובעיקר נהנתי להיות פה לבד... אולי מצליחה לסבול כמה אנשים שבאים להשכיר גלשנים, אבל זה הגיוני במיוחד בשעה הזאת עכשיו שלגמרי מפוצץ פה. אני לא יודעת למה גרייס לא דיברה איתי על המשכורת שוב כמו בפעם הראשונה, אבל זה רק עדיף לי, אני פשוט תמיד שמה את הצ׳ק במגירה שלה, וכל פעם שאני עולה לשים צ׳ק חדש אני רואה שהצ׳ק הקודם כבר נעלם ואני פשוט יכולה להניח שהיא הפקידה אותו והשלימה עם המצב.
שוב, זה עדיף לי.. אני לא רוצה להישאר חייבת לה- לא שאני מרגישה חייבת לה או למישהו מהם, אני פשוט חושבת שעדיף שגם הם ייראו בברור שאני לא חייבת להם כלום.
ישבתי על הדלפק עם סקימבורד על היריכיים שלי- גלשן קטן מעץ ללא סנפירים שפשוט מחליקים עליו על קצה המים כמו סקייטבורד, וחרטתי עליו בשקט עם הסכין שלי. אני לא יודעת אם סאני היה מאשר את זה שאני חורטת לו על הגלשנים אבל מצד שני אני אתפלא אם הוא בכלל ישים לב לזה, או אם יהיה לו אכפת.
המשכתי לחרוט עיטורים שונים על הגלשן הקטן מעץ שהחזקתי, וראיתי איך קליפות העץ שלו מתקלפות לאט על הריצפה. זה הרגיע אותי... אף פעם לא אמרתי לעצמי שאני טובה בלצייר או אם אני אוהבת את זה בכלל, אבל פשוט ציירתי כשהתחשק לי- בשירבוטים במחברות או בעיקר סתם לחרוט עם הסכין בכל מיני מקומות ציבוריים. על הגלשן הקטן הזה משום מה זה היה כיף יותר כי הייתה לו צורה מוגדרת, ויכולתי לבנות לעצמי בראש את התמונה השלמה של הציור שרציתי ליצור.

הרמתי את הראש כששמתי לב שמישהו נכנס לבקיתה והתכוונתי לעצור אותו עד שהבנתי שזה כריס. ציפיתי ממנו להגיד לי משהו כמו שהוא תמיד אומר, מתייחס בכוונה, אבל היה נראה כאילו הוא אפילו לא שם לב שאני שם.
״היי״ אמרתי, אני בדרך כלל לא אומרת שלום לאנשים- זאת אומרת אני אף פעם לא אומרת שלום לאנשים... אבל... היה נראה כאילו כבר הובהר ביננו שאני אמורה להרגיש בטבעי להגיד לו שלום, או שהוא בטבעי אמור להתייחס אלי כי נראה שזה מה שהוא עושה כל הזמן, חוץ מעכשיו.
הוא התעלם ממני וחיפש את הגלשן שלו, ומיד ידעתי שהייתה טעות להגיד לו משהו. למה אני בכלל אמרתי לו משהו?? את רוצה שהוא יתעלם ממך הרי ויעזוב אותך לא? אז מעולה.
לא ידעתי למה הוא התעלם ממני אבל העדפתי שיישאר ככה. אחרי הכל זה מה שרציתי מלכתחילה, שהבחור הזה יעזוב אותי ויפסיק לייחס אלי איזשהי חשיבות בכלל, כי ידעתי שזה כבר מתחיל להיות מוזר ומעצבן באיזשהו שלב.

************

״שיואווווו, את עשית את זה?״ סאני שאל כמו בחור מסטול כשנכנס לביקתה, מביט בגלשן הקטן החרוט בזמן שבדיוק הוצאתי חליפת גלישה לבחורה שחיכתה מעבר לדלפק. ״כן״ אמרתי בשקט, משום מה מתה להוריד ממני את הבגדים ישר לבגד הים שלי ופשוט לשכב על החול ולא לקום לעולם. אבל אני צריכה לעבוד, ובעיקרון גם להשיג לעצמי מספיק כסף ליום בו אוכל לעוף מפה כבר. ״מגניב״ הוא אמר בקול הצרוד שלו ומזג לעצמו משקה קר.
התכוונתי לצאת מהביקתה ולהביא את כל הגלשנים מעמדת השטיפה שליד כשבדיוק דמותו הגבוהה של כריס התכוונה להיכנס לביקתה אבל הוא נעצר כשנתקל בי, הוא הסתכל למטה אלי במבט לא ברור ופרצוף אדיש ומיד, ואז חתך אותי דרך הכתף כשנכנס לבקיתה, לגמרי מתעלם מקיומי שם כשהרגשתי את חליפת הגלישה הרטובה שלו משפשפת לי את הכתף. ״היי סאני, נקרעה לי הרצועה בגלל סלעי האלמוגים.. אני צריך גלשן חדש ואטפל בגלשן הזה אחר כך״ הוא אמר וסאני מיד שלף לו גלשן חדש והוא הלך לכיוון יציאת הביקתה, שוב נתקל בי ואפילו לא מסתכל לאחור לראות במה פגע.
״מה הבעיה שלך??״ שאלתי בקול רם והוא הסתובב אלי, שוב מסתכל עלי במבט לא ברור ואולי אפילו מעט עצבני. ״שום בעיה״ הוא אמר אדיש והיה נראה כאילו הוא בכלל לא מתכוון לנהל איתי שיחה. ״מעולה! אז אתה יכול להמשיך להתנהג כמו זין!״ אמרתי בקול, סאני היה נראה כאילו לגמרי נהנה מהמופע הזה, ולא שהיה לי כל כך אכפת- אבל אף אחד לא היה מעבר לדלפק כדי להבחין בשיחה שלנו.
הוא הסתובב אלי שוב והפעם היה נראה לגמרי עצבני. ״אני?? את רצינית עכשיו?!״ הוא שאל יותר נכון אמר עצבני. ״נחמד לראות שאת מרשה לעצמך להשתמש בי כדי להרגיז איזו ילדה בצורה הכי ילדותית שמצאת ואחר כך עוד להגיד שאני זה שמתנהג כמו זין!״ הוא אמר בקול רם ואני מיד השתתקתי.
״כל כבוד אריאל... הפתעת אותי״ הוא צחקק צחוק מזלזל ומיד המשיך ללכת לכיוון החוף.