צלקות

פרק 31

כן כן החברים, היום הזה הגיע. אתם לא מדמיינים, הוזים, או מסניפים יותר מדי טיפקס (אבל אם אתם כן מסניפים טיפקס, או כל חומר אחר, בזמנכם הפנוי- אל), יש פרק חדש-דנדש במיוחד עבורכם אחרי חודשיים ארוכים של המתנה.

למה עכשיו, אתם בטח שואלים. טוב, עברה עלי תקופת מבחנים שלא נתנה לי זמן לנשום, ובטח שלא לכתוב, אז לקח לי קצת זמן לארגן את הפרק הזה עבורכם. וגם עוד סיבה לא קשורה לגמרי אבל קשורה בעקיפין, אני החלטתי עבור היום המיוחד הזה בשנה שחל בשבת (אחמ, יום הולדת, אחמ) להעניק מתנה עבורכם ממני- פרק שלו חיכתם זמן רב. אני יודעת שההמתנה הייתה ארוכה, אבל הפרק יצא ארוך ביותר ו-(אני מקווה) ששווה את ההמתנה :)

רק תקצור קטן לאלו מאיתנו שלא זוכרים, בפרק שעבר ג'ייסון ורוקסי סוף סוף יישבו את ההדורים- ג'ייסון סיפר לרוקסי על העבר ה-'אפל' שלו (אם תרצו לקרוא לזה ככה), וסיפר לה מדוע הוא התארס לשרלוט, ושאם הוא ייפרד ממנה המידע המלוכלך על אבא שלו יצא לאור ובית המחסה לא יהיה קיים. כן כן ידידי, סיבכתי את ג'ייסון המסכן שלנו יותר מדי. רוקסי המסכנה שלנו הקשיבה להכל, והחליטה שהדבר הכי נכון לעשות הוא לעזוב. וכך היה, וכך נגמר הפרק הקודם :(

אבל הנה ההמשך, אז אני מקווה שתסלחו לי. אז במקום לשבת כאן ולחפור לכם, תיהנו מהפרק! מקווה שתאהבו :)

שירנו להיום- Trying Not to Love You מאת Nickelback (אל תשנאו אותם רק בגלל שהם קנדים)

--

עבר זמן רב עד שראיתי את ג'ייסון פעם נוספת. די מצחיק לומר שעבר זמן, כי הרי כמה זמן באמת נחשב כתקופה ארוכה מספיק שבו לא ראיתי פניו, או שמעתי את קולו? יום? שבוע? חודש? שנה?

למרות שזמן נדמה כמו משהו אחיד, עם כללים ברורים של כמה שניות יש בדקה, דקות בשעה, שעות ביממה, יממות בשנה- האם זמן הוא באמת דבר קצוב ועקבי כל כך? תמיד חשבתי עד כמה זמן הוא סובייקטיבי כל כך לכל אדם. יש ימים שמרגישים שמשהו אורך זמן רב מדי, לעומת אחד אחר שבשבילו זה לא היה אלא כהרף עין. שעות יכולות להידמות לדקות אחדות, ודקות יכולות להרגיש כמו שעות ארוכות ומייגעות. מי קבע כמה זמן דברים מסוימים אמורים לקחת? מי היה האדם שבא והציב כעובדה שמשהו נחשב כי אורך יותר מדי זמן, פחות מדי זמן, או מספיק זמן?

מי שזה לא יהיה, אני לא יודעת אם הוא היה מצדיק את החודשיים שבו אני וג'ייסון היינו נפרדים אחד מהשני כזמן רב מדי. אני לא יודעת אם לו זה הרגיש כאילו עבר זמן רב מדי, אבל בשבילי הזמן עבר מהר מדי. הימים עברו במהירות מסחררת כאשר ניסיתי לעשות כל דבר בגדר היכולת שלי להסיח את דעתי ולנסות לשכוח ממנו- משימה קשה כאשר כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה אך ורק הוא.