אני מצטערת מאוד מאוד על האיחורים בפרקים האחרונים, פשוט יש זמנים עמוסים בזמן האחרון שלא נותנים זמן לכתוב 😒 אבל היי, פרק ארוך עבור זמן המתנה ושנה חדשה!
שנה אזרחית שמחה לכולכם, תיהיו זהירים שם בחוץ ותכייפו! מי יתן וב-2020 יהיה יותר פרקים (אני מקווה).
השיר שלנו להיום: If I knew מאת Bruno Mars.
תיהנו מהפרק! :)
-
-
הלב שלי הלם בחוזקה בתוך החזה שלי שהתקרבתי לדלת חדרו, ידי רועדת כאשר לפתי את ידית הדלת באחיזת ברזל וסובבתי אותה. הדלת נפתחה בחריקה קלה ושעטתי אל תוך החדר אחוזת פחד מההודעה האחרונה שקיבלתי.
תחילה לא הבנתי מה פשר ההודעה, למי בדיוק התכוונו ולאיזה מקום. היו רק שני אנשים שיכלו להתאים לתיאור שההודעה הציבה בפני- וויל או ג'ייסון. כמובן שלא העדפתי אף אפשרות על האחרת, אבל לא יכולתי לדמיין כיצד אחזור לבית שבו האדם שאהבתי לא נמצא בו יותר, ובנקודה המסוימת שבה שנינו נמצאים כרגע עם כל העניינים הלא פתורים.
סרקתי בעיני את כל מה שיכולתי לגלות בחדר החשוך, מנסה לקלוט כל סממן שיאתר עבורי את ג'ייסון בחדר הזה- משהו שיכול להוכיח לי שהוא לא נעדר. הוא לא היה נמצא במיטה, בחדר השירותים, ומרוב ייאוש אפילו בדקתי בתוך חדר הארונות- שום דבר. לשלוט בחרדה שחנקה אותי היה קרוב לבלתי אפשרי שיצאתי מהחדר והתחלתי לפתוח דלתות באקראי, מחפשת אחר החבר שלי שמא נעדר הודות לחתיכת בן זונה מסתורי שחשב שהיה מסוגל להכל.
למה עכשיו, מכל הזמנים? אמנם אותו פסל מדובר שכביכול צריך להיגנב על ידי צץ לקיום, אך למה דווקא עכשיו הוא לוקח נקמה עבור מעשה שעדיין לא בוצע? אולי איכשהו הוא יודע שאין בכוונתי לגנוב את חתיכת השיש היקרה הזאת ולבגוד באמון של שני אנשים שאהבתי והכניסו אותי לביתם ללא שום דבר בתמורה, וכמובן להרוס את הסיכוי הענק שהפסל הזה העניק לקיום בית המחסה שלו כה ייחלתי?
עם העובדה שלא הצלחתי למצוא את ג'ייסון באף מרחב בבית, החשיבה על סיבת ההיעלמות שלו תצטרך לחכות לאחר כך. כעת הייתי צריכה להיות מרוכזת בלעשות כל דבר שבכוחי בשביל למצוא סימן כלשהו שהוא עדיין בסביבה. לא רציתי לדמיין מה תכננו עבורו, מה יכולים לעשות לו בשביל לנסות ולסחוט אותי. אלוהים, מה אני הולכת לומר לקימברלי על בנה החסר? בהנחה שגם היא לא נחטפה גם כן…
נכנסתי אל החדר שלי, רועדת מפחד מאמת המצב, וגרון חנוק שלא נתן לי אפילו לשחרר יפחת בכי אחת מזורגגת. סגרתי את הדלת מאחורי, משעינה את קודקודי כנגד מלבן העץ שהיה הכניסה לחדר, ומנסה להחזיק את מה שנשאר בתוכי בחתיכה אחת שלמה שהתפוררה לה בכל פעם שמשהו קרה. אם אירוע אירע גורל נוסף יקרה בזמן הקרוב, אני לא אדע איך להמשיך עוד הלאה. כמה עוד אני יכולה להקריב? כמה עוד אנשים אחרים צריכים לסבול בגללי?
YOU ARE READING
צלקות
Romanceהחיים הם דבר קשה לשם עצמו, אבל עבור רוקסי הם קשים במיוחד. אחרי שנים קשות בבית יתומים, רוקסי ברחה אל הרחוב בחברת הכלבה האהובה שלה לולה, ושניהן חיו חיים קשים ומלאי עליות ומורדות ברחובות העיר ניו-יורק הידועה לשמצה. אבל מה קורה שיום אחד, שרוקסי קיבלה א...
