פרק 18

490 45 20
                                    

שלום שלום שלום אנשים טובים, וברוכים הבאים לפרק חדש! אני מתרגשת מאוד לבשר שעברנו את ה-700 הצבעות! אני שמחתי מאוד לראות את המספר הזה מתנוסס לו על גבי הסיפור בפרופיל שלי, בנוסף ל-4.3 אלף קריאות! אתם מדהימים שאתם מדהימים?? אני חייבת לכם תודה ענקית על כל האהבה שלכם לסיפור הזה.

ובחדשות אחרות, התפנה לי קצת זמן אחרי שגמרתי דבר שקוראים לו 'טירונות', ואני מקווה להקדיש את רובו לכתיבה- גם של זה וגם לסיפור חדש שאולי יראה אור בקרוב. אני מקווה שאצליח להוציא פרקים באופן תכוף יותר בעתיד, אבל בינתיים אני מקווה שתיהנו מהפרק הזה :)

השיר שלנו להיום- Secret של Maroon 5 (רק אומרת שזה האלבום הכי מושלם שיש והאהוב עלי מכל, אז זאת הזדמנות ממש טובה שלי לחלוק אותו אתכם)

--

עיניי פרפרו להן כמה פעמים עד שהתעוררתי לגמרי משינה העמוקה ששקעתי בה. תחילה לא הבנתי היכן אני בדיוק נמצאת, או מה פשר הגוף החמים ששכן לידי והייתי צמודה אליו במידה כזו, שלא נתנה לאף דבר לחמוק מבין שנינו.

הבטתי מעלה מהיד שלי שנחה על חזה שרירי ומוצק שידעתי בדיוק למי הוא שייך, אל פניו של ג'ייסון שהוארו מאור ירח חלוש הבוקע מן החלון, בנוסף לתאורת העיר שצבעה את השמיים כל לילה באורות זוהרים. הוא היה נראה כמו אליל בעיניי, שקו הלסת שלו הטיל צל על צווארו, שפתיו נראות כל כך מזמינות ורכות, ועניו בוהות מעלה אל התקרה, בזמן שחיבק אותי בחוזקה אליו כשנרדמתי על החזה שלו כאילו היה הכרית הנוחה ביותר שישנתי עליה מעודי.

"למה אתה עדיין ער?" קרקרתי בקול צרוד משינה, מפתיעה מעט את ג'ייסון שניסה לפזול מטה אלי ולשלוח לי חיוך קטן, לפני שחזר לבהות בתקרה כפי שעשה קודם.

"אני רק חושב, זה הכל." הוא הרגיע אותי וליטף את כתפי שעטף בזרועו במעגלים האופייניים שלו, גורם לי לחייך מאושר שהתחפרתי יותר בחזה החמים שלו בשביל להסתיר ממנו את פניי, שבוודאי היו סמוקות.

"על מה אתה חושב ב..." הרמתי מבט אל השעון המעורר שהבזיק את השעה באדום נאון. "שלוש בלילה?"

"על הרבה דברים." הוא ענה לי קצרות. יכולתי להרגיש בקולו רוטט מתוך בית החזה שלו ששכבתי עליו, בנוסף לפעימות ליבו שפעמו בקצב איטי ויציב.

"כמו מה?" שאלתי חלושות שהחלטתי לצייר באיטיות על עורו החמים והחלק צורות אקראיות בעזרת קצות אצבעותיי, חיוך חדש נפרש על פניי שהוא נרעד קלות מהמגע העדין שלי.

"סתם, כל מיני." הוא ענה לשאלתי באופן כללי. "איך ישנת?"

"בסדר." עניתי קצרות, חיוך תמידי פרוש על פני שהרגשתי איך גופנו נצמדו אחד לשנייה כמו חתיכות פאזל שנועדו זו לזו מראשית ימיהן. תמונות רצות להן במוחי מלפני כמה שעות, כיצד הרגשתי את הרגשות העילאיות ביותר כאשר חלקתי חלק פיזי ורגשי ממני עם הבחור ששכב לו מתחתי וליטף את גופי בעדינות שהטריפה את חושי תמיד.

צלקותTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon