היי, אנשים טובים! מצטערת על העיכוב בפרסום הפרק, קצת הרבה עבר עלי בזמן האחרון ופחות היה לי זמן לשבת ולכתוב. אני מקווה שאתם מבינים ^^ אבל הנה פרק כאן, וסוף סוף תדעו מה קורה עם התגלית המפתיע של הפרק הקודם- ארוסתו של ג'ייסון!
ודרך אגב, רק הידעת זריז וקטן בשבילכם- הגענו ל8.2 אלף קריאות, ו1.1 הצבעות- מספרים מטורפים שאני חייבת להודות לכם אישית עליהם. אתם הקוראים הטובים ביותר שיכולתי לבקש :)
וכעת לשיר של היום- Jolene מאתה אחת והיחידה Dolly Parton. תיהנו מהפרק! :)
--
"הו, כמה התגעגעתי לזה!" צהלה שרלוט שלקחה את כוס התה לידה והריחה את הארומה באנחת נוסטלגיה קלה. "זה יסמין! ג'ייסון, זכרת!"
הוא הינהן קלושות, נשאר בשקט בזמן שלגם מן כוס התה שלו בשביל להתחמק מתפקיד הדיבור, שאותו לקחה קימברלי שהבינה שהבן שלה עדיין נדהם מדי בכדי לחשוב מה לומר.
"אז, שרלוט," קימברלי חייכה אליה חיוך חביב, אך יכולתי לראות שלא היה אמיתי משום שלא הגיעה עד עיניה. "מה מביא אותך לניו- יורק? ויותר נכון, ישר למשרד שלי?"
שרלוט לקחה את הזמן עד שענתה לשאלתה של קימברלי, לוגמת מהתה ונותנת לטעמו להישאר מעט על לשונה לפני שבלעה וחיוך חדש נפרש על שפתיה שעדיין היו צבועות למופת למרות ששתתה. נראה שהיא לא שמה לב לטון העוקצני הקלוש בקולה של קימברלי, כי היא חייכה אליה בחביבות כאילו דבר לא אירע.
"רציתי לראות אתכם, כמובן!" היא חייכה לעבר ג'ייסון חיוך מסנוור ומושלם, אך הוא השאיר את עיניו נעוצות בי כאילו הוא מנסה להסביר דרך עיניו: 'זה לא מה שאת חושבת'. "אחרי הביקור של ג'ייסון בשיקגו, הבנתי כמה התגעגעתי לנוכחות שלכם. עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו כולנו יחד, לא? כמובן, בלי... סלחי לי, מה היה שמך שוב?"
לקחו לי כמה שניות להבין ששרלוט פנתה אלי, כיוון שעיני עדיין נותרו נעוצות בג'ייסון שנראה כי רצה שהאדמה תבלע אותו.
"רוקסי," הזכרתי לה וניסיתי ללגום מהתה שהתברר כי היה בטעם יסמין. הטעם החמוץ היה מבחיל, אבל ניסיתי לשמור על הבעת פנים שלווה ששרלוט המשיכה לדבר אלי עם אותו טון עליז שהיה שונה לחלוטין ממתנשא שבו השתמשה שהניחה עלי את מבטה בפעם הראשונה.
"אה, רוקסי." היא נזכרה ולקחה עוד לגימה קטנה מהתה שלה. "זה קיצור של משהו?"
"אה, כן." הנהנתי, מחליטה לוותר סופית על התה ולהניח אותו על שולחן הקפה, שם הוא יישאר עד שאחליט לקום מהספה. החדר נותר דומם עד שהבנתי ששרלוט חיכתה שאמשיך ואגלה לה את שמי המלא, שפלטתי בפתאומיות שהקפיצה את ג'ייסון שהניח את ספלון התה שלו בחזרה על הצלוחית התואמת.
أنت تقرأ
צלקות
العاطفيةהחיים הם דבר קשה לשם עצמו, אבל עבור רוקסי הם קשים במיוחד. אחרי שנים קשות בבית יתומים, רוקסי ברחה אל הרחוב בחברת הכלבה האהובה שלה לולה, ושניהן חיו חיים קשים ומלאי עליות ומורדות ברחובות העיר ניו-יורק הידועה לשמצה. אבל מה קורה שיום אחד, שרוקסי קיבלה א...
