צלקות

פרק 8

אין כמו להתחיל את השבוע עם פרק, כמו שאומרים. אני צוחקת, אף אחד לא אומר את זה. 

אנשים, עברנו את ה-200 הצבעות וכעת ב-1.48 אלף קוראים! כמה עוד אני יכולה להודות על האהבה הנפלאה שלכם??? תאמינו לי שאני אומרת שלא מספיק, כי שום מילים לא יכולים לתאר את ההערכה שלי אליכם ולכל האהבה והתמיכה שלכם לסיפור הזה. אני רק יכולה להודות לכם בכל פרק שאני מפרסמת, ולנסות להביע את האהבה שלי בזה שאני מנסה לעדכן הכי מהר שאני יכולה :)

השיר שלנו להיום- The Hell Song של Sum 41

תיהנו מהפרק! :)

--

"כבר הגענו? התיק שלך כבד." ג'ייסון רטן בפעם החמישית כבר, כמו ילד קטן שכל פעם מקטר להורים שלו בנסיעה ארוכה.

"אנחנו במרחק רחוב משם!" התעצבנתי מהתנהגותו של ג'ייסון. "אתה יכול לחזור בחזרה לדירה שלך, אני אסתדר לבד."

"אין מצב, הבטחתי לאמא שלי." הוא הניד בראשו והגביר את קצב צעדיו אחרי שהשתרך אחרי בדקה האחרונה. "היא תהרוג אותי."

"אוי, לא תקבל קינוח בארוחת ערב?" שירבבתי את שפתיי אליו, גורמת למבטו הזועף לחזור. למרות ההרגל הקבוע בזמן האחרון לעצבן את הבחור העשיר, אחרי שחזיתי בחיוכו בפעם הראשונה קיוויתי עמוק בלבי לחזות בו שוב. לצערי זה עדיין לא קרה, במיוחד לא שחזרתי לעקוץ אותו ולא שיפרתי את האווירה בין שנינו דווקא שהמתח החל מעט לפוג.

"נגיע מהר, נסיים עם זה מהר." הוא מלמל לעצמו, הולך במהירות כזאת שכבר עקף אותי והפציר בי לעקוב אחריו.

"אתה אפילו לא יודע לאיפה אנחנו הולכים!" קראתי אחריו.

"חנות מוזיקה, לא כזה קשה לפספס מקום כזה!" הוא קרא בחזרה אלי, וכמה צעדים אחרי זה צהל בשמחה. "הנה זה!"

הוא עצר מול חנות כלי נגינה והציץ בחלון הראווה מתחת לידו הקעורה על גבי הזכוכית. זאת אכן הייתה החנות- 'המוזיקה של צ'ארלי' כך קראו לה, אותו מקום שאליו נהגתי ללכת מדי יום אחרי בית הספר בשביל להתאמן בגיטרה בהדרכתו של צ'ארלי בכבודו ובעצמו.

"נו למה אתה מחכה, הזמנה מיוחדת?" דחקתי בג'ייסון ונכנסתי לחנות הקטנה. הפעמון שהיה תלוי מעל הדלת דינדן בקול כשרגלינו דרכו על מפתן הדלת, מתריע בפני עובדי החנות על בואנו.

"אלווין?" קראתי לחלל, תרה בעיני אחר ראש עטור ראסטות כהות, או אותו סווטשירט כחול כהה שהוא לבש על בסיס קבוע והסריח מעישון מריחואנה. כמו שציפיתי, הניחוח שישר הכה בי היה ריח קלוש של מריחואנה שנעשה ניסיון להסוות אותו על ידי מטהר אוויר, אבל עדיין היה אפשר לזהות את אותו ניחוח מסוים למרות כמויות התרסיס שניסה לבשם את האוויר בניחוח לבנדר.