אחרי תחנונים רבים והצעות שלא יכולתי לסרב להן, הסכמתי לבקשת גבריאל לבוא איתו ביום בערב למסיבה של איזה ״נואה״ אחד מהשכבה מעלינו. ״כולם אבל כולל כולם יהיו שם.״ היה אחד מהטיעונים שלו.
מצד אחד, אם אני לא אלך למסיבה סביר להניח שאני לא אזוז מהמיטה למשך כל שלושת ימי סוף השבוע ואטבע ברחמים עצמיים. מצד שני, אם אני כן אלך למסיבה, אני רוב הסיכויים אפגוש את סטיב. הוא הבן אדם האחרון שאני רוצה לפגוש כשאני שיכור וללא יכולת לשלוט בפעולותיי.
אבל הגעתי למסקנה שהיא די חשובה- סטיב לא יכול להכתיב את אורח חיי מעכשיו והלאה. אם אני רוצה לצאת ולהנות, אין סיבה שאיזה בחור יעצור אותי, לא? במיוחד אם הוא זה שפגע בי ולא אני בו.
אם אני אראה את סטיב אני פשוט אבחר להתעלם. אני אלך מהמקום בו הוא נמצא למקום אחר וכנראה אשתה עוד משהו כדי לשכוח שראיתי אותו.
״אנחנו נראים מדהים.״ גבריאל מעביר את ידו בשיערו באיטיות ומיד פוקע בצחוק חזק. אני מסתכל עליו במבט מוזר דרך המראה בזמן שאני מסדר את חולצתי. ״אל תסתכל עליי ככה.״ הוא ממלמל ומשלב את ידיו כמו ילד קטן.
״עוד משפט מוזר אחד ואני לא בא איתך למסיבה.״ אני מסתובב אליו ומרים גבה כאות אזהרה. אני יודע שאני קשה איתו, אבל אני יותר מדי בלחץ כדי לצחוק כרגע. אני מבוהל מדי כדי לנסות לחשוב על משהו שהוא לא מתקשר לסטיב.
האם הוא באמת יבוא למסיבה, איך הוא יראה, עם מי הוא יהיה, האם הוא יראה אותי, האם הוא יאהב את מה שאני לובש ואיך שאני נראה והאם הוא עדיין אוהב אותי? אלו שאלות שאוכל לענות עליהן רק כאשר אהיה שם.
״גבריאל,״ אנחה קטנה חומקת מפי כשאני מכפתר את הכפתור האחרון בחולצתי כשאני עומד עדיין מול המראה בחדרו. ״אתה חושב שאם הייתי אומר לו שאני אוהב אותו דברים היו מסתיימים אחרת?״
גבריאל מסיים לקשור את שרוכי נעליו, נעמד מאחורי ומעביר את ידו על גבי בעידוד. ״להיות כנה?״ הוא שואל ואני מהנהן כתשובה. מבט עצוב בעיניו כשהוא אומר ״אולי, אבל אני לא באמת יודע. יכול להיות שזה לא משנה מה היית אומר או לא אומר, סטיב עדיין היה מתנהג ככה. מצד שני יכול להיות שאם כן היית אומר לו הוא לא היה בורח ככה, מבין?״ הוא מחייך חיוך עם ניסיון לעודד אותי.
״בורח? מה הכוונה שלך ב״בורח״?״ אני מסמן במרכאות את המילה בורח. למה הוא חושב שסטיב ברח מהסיטואציה?
״אתה לא יודע מה היה המניע שלו להתנהגות הזאת. אני לא מנסה להצדיק את ההתנהגות הזו אבל יכול להיות שיש יותר לסיפור ממה שאנחנו יודעים. אולי קרה משהו אצלו שגרם לו לפקפק בעצמו.. ובכם.״ הוא מרים את כתפיו בחוסר ידיעה.
ניסיתי לחשוב למה הוא עשה את זה. מה באמת הניע אותו לנשק מישהי מול כולם, ולא הצלחתי להגיע לפיתרון. מה אמור להצדיק את ההתנהגות שלו? מה קרה לו שהוא החליט לוותר עלינו, לוותר עליי, בכזאת קלות?
ВИ ЧИТАЄТЕ
Atelophobia
Fanfiction״אתה לא מושלם טוני,״ הוא מחזיק את ידי בעדינות. ״אף אחד לא מושלם.״ הוא לוחש וכל מילה שלו גורמת לעוד דמעות מלוחות לזלוג מעיניי האדומות. ״אבל אני חייב להיות,״ אני מתנשף ובראשי אני מדמיין שאני צועק וזועק. ״אני חייב להיות מושלם. אני לא יכול לחיות בידיעה...
