"בוקר טוב" שמעתי לחישה שהייתה מלווה בנשיקות רכות לאורך צווארי ולחיי, מזיז את שיערי לצד בליטוף נעים "בוקר טוב גם לך" מלמלתי בעייפות קלה והסתובבתי אליו, כורכת את זרועותיי סביב צווארו "הצלחת לישון טוב?" שאל בדאגה והנהנתי בחיוך רחב "כמובן, ישנתי איתך" השבתי והוא פלט צחוק קליל, מתחיל לדגדג אותי לאורך כל גופי וגונב נשיקה קטנה משפתיי.
"את מאמינה למה שאמר?" שאל דרטיאן במהלך הזמן שהתארגנו לארוחת הבוקר שלא משכה אותי במיוחד. לראות את הוריהם ואת כריסטיאן לא היה הדבר הראשון שרציתי ללכת אליו הבוקר, או בכלל.
"לא אני לא מאמינה לו. הוא לא יכול להכחיש משהו שראיתי במו עיניי" השבתי ורוגז קל נשמע בקולי, עוצמת את עיניי ונושמת עמוק אל תוך הריאות, מרגישה את זרועותיו של דרטיאן עוטפות אותי בחיבוק "הכוח שלך מתחיל להשתחרר כבר, הוא מתעורר בקלות רבה יותר" אמר בקול שקט ורגוע "את צריכה לנסות לשלוט בזה שלא יתפרץ באופן מסוכן" המשיך וסובב אותי אליו, פוקחת את עיניי ומביטה עמוק אל תוך עיניו הצלולות "את חזקה, תרדי לשם כמו גדולה" חייך ושחרר אותי, פותח את דלת החדר ומחכה לי על מנת שנצא החוצה.
ירדתי לבושה בפשטות, לא מנסה להסתיר כלום יותר ורואה את הוריו ישובים בשולחן ואוכלים בשתיקה רועמת וממולם יושב כריסטיאן שהעיף את מבטו לעברנו במה שהיה נראה כמו כעס מעורבב עם סליחה.
"מה פשר כל דבר הזה?" שאלה אימם בקולה הצווחני והכועס, מניחה בקרקוש את הסכו"ם על הצלחת המעוטרת ומביטה אל כולנו "תשאלי את הבן המושלם שלך" פלט דרטיאן ושילב את ידיו על חזהו "בוגד ממשי" גיחך וכריסטיאן אגרף את ידו בשתיקה "ממזר! אתה מנסה להרוס את נישואיהם הטריים? להרוס את ההזדמנות ליורש?!" הרימה את קולה וגיחכתי "לא יהיה שום יורש, בניך תומך במאגיה שחורה עמוקה עם רודפי ורוצה להביא למותי" אמרתי בחדות והבטתי ישירות אל תוך עיניו. אימו שלא ידעה לעכל את דבריי לא הבינה למה אינו מכחיש את ההאשמות הנוראיות שהטחתי בבנה היקר "האם זו האמת כריסטיאן?" שאלה ובקולה שמץ של תקווה שהדבר שקרי "זו האמת, זו קנאתי הטיפשית שגרמה לי לעשות את הדבר אך אני יכול לנצל זאת לטובתנו. הם סומכים עליי שאני שונא אותם שאתמוך בהריגתם או בהפלתה כמלכה- " ברגע שחל לומר בשצף את דבריו צחקתי, מחזיקה את בטני "סומכים עלייך? אתה כלי משחק מטופש שלהם! היא הפילה אותך בקסם שלה עם הנגיעות שלה והנשיקות שלה והיופי השחור שלה אך אתה שום דבר, כלום" אמרתי בקול קשה ובוטה, מורם והרגשתי את הלהט המוכר, לוקחת את ידו של דרטיאן ומשלבת בשלי.
אביו, המלך הגדול קם בנשימה אחת מן הכיסא ופניו זועמות. תמיד ראיתי אותו מחייך וצוחק אז זו הפעם הראשונה שעברה צמרמורת בגופי מן הכעס שהופיע על פניו "כריסטיאן! איך אתה יכול לבגוד ככה בכס של עצמך?" צעק בקול רם וכבד, מנחית את אגרופו על השולחן עץ שהיה נדמה כמעט כי נשבר.
כריסטיאן השפיל את מבטו אל הקרקע וקם גם כן, עומד יחד עם כולנו ונאנח "אני אתקן את זה, מבטיח" אמר והרים את מבטו, מביט בכולנו "או שעשו בי כרצונכם אך אני היורש החוקי לכס ואמה היא אישתי" המשיך וידענו כי הוא דובר אמת, דרטיאן עדיין אינו נחשב חוקי לכס ואם לא כריסטיאן הם עלולים לאבד את המלכות אלא אם יסכימו למלכותו של ממזר.
"אתה תעשה כל מה שאומר לך, תציית לי כמו חייל כי לא אוותר לך ואם תצריך אאסור אותך" החל לומר המלך "אם לא יהיה יורש תוך חודש אדאג שאתה תסולק מן הירושה ודרטיאן יעלה" דבריו גרמו לי לחשש כיוון שידעתי שזה יעלה יותר את האינטרס שלו להעיף אותי ואת דרטיאן מן התמונה. הוא מתנהג כתמים אך כריסטיאן אינו טיפש, זו הצגה ואנחנו יודעים שזה הכל משחק.
"לא יהיה יורש אני קובעת זאת מעכשיו" אמרתי בקשיחות "לא אלד ילד לבוגד שכזה" יישרתי את מבטי אל המלך ובולעת את רוקי "אמה יקירתי, אין לך ברירה. גורלך יהיה כגורלו אם דרטיאן לא יעלה למלכות" אמר אביהם וחייכתי "אני עדיין מלכה. עדיין לא של ממלכתכם אך יש לי את ממלכתי שאני נאמנה לה ואני רוצה להינשא מחדש לדרטיאן"
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Fantasyבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
