"טוב שחזרתם נסיכי, אביך רוצה לראותך עם מלכתך לעתיד בנוגע לפשע חמור שקרה" אמר שומר שחיכה לנו ברגע שהגענו. כריסטיאן קפץ בזריזות מן הסוס ועזר לי לרדת , אוחז בידי והולכים במהירות לחזר המלך.
"בני! טוב שאתה פה, אתה צריך לראות את זה" אמר המלך אנדרו מחוץ לחדרו ועיניו אדומות מבכי והבעתו לחוצה וכועסת. הוא פתח את דלת החדר ודמות עטופה סדין סגלגל נחה על המיטה הנלכותית שהייתה כעת מלאת דם וצעקה נפלטה מפי כאשר הורידו את הסדין "רצחו את אימך בני, אף אחד לא ראה נכנס ויוצא או משהו חשוד" הסביר אנדרו והבטתי בדמות עקורת העיניים, משוספת הצוואר וקטועת הגפיים, כתובת דם הייתה על הקיר מעלייה ורק הלחיץ אותי יותר מה שהיה כתוב
"זה רק מתחיל"
____________________________________________________________
"אני אמצא אותו ואני יהרוג אותו !" צעק כריסטיאן כועס אך מעצב, ועינייו אדומות מבכי שנאלצתי להרגיעו, מחבק את צד גופי מהלם נשמתי."זהו בני, שלא ראו נכנס או יוצא, לא היה שום דבר חשוד כלל והשומרים היו כאן כל הזמן הזה" אמר והמשיך אנדרו "זה נוראי, וצריך להיענש על זה מי שעשה את זה" כעת כבר כוסתה גופתה של קת'רינה המלכה ואנדרו התיק את מבטו ממנה סוףסוף, הוא לא יכל להוריד את מבטו מגופתה הקרועה "כריסטיאן,תישאר צמוד לכלתך ואתם חייבים שומרים בכל דקה ביום. אני לא מוכן לאבד אותכם ולקבל מלחמה מהממלכה של אביה" הינהנו שנינו בהבנה "כן מלכי, אשאר עימו " אמרתי והלכנו לחדרו של כריסטיאן והוא נעל את דלת החדר. " אני מצטערת על אובדנך, כול כך מצטערת" אמרתי לו וחיבקתי אותו "זה לא אשמתך, זה אשמת הבוגד הזה שרצח אותה ועוד עשה באכזריות שכזו" השיב וניתקתי את החיבוק ממנו, מביטה בעיניו הדומעות מעט "אעזור לך כמה שאוכל, היא הייתה אישה טובה" השבתי ונזכרתי איך הייתה מלמדת אותי לרקוד וצוחקת איתי כשבאתי לכאן בפעם הראשונה, מדברת איתי בחופשיות והייתה טובה יותר מאימי ביחסה אליי.חייתי כאן תקופה קצרה בשביל ההסכמים שרק החלו להתפתח.
"לא אסכן אותך בזה" אמר מניד את ראשו "אתה לא מסכן אותי, אני רוצה לעזור" התעקשתי והוא אמר בהתחמקות "תעזרי לי בזה שלא תסכני את עצמך" ונאנחתי ביאוש "טוב בסדר" לא, לא ממש. אני הולכת להתערב בזה כול כך כי זה קשור גם אליי, על כל מה שהזתי או ראיתי. "אני רוצה רק אותך איתי את יודעת נכון?" שאל ופתחתי את כפתוריי מקטרונו , מורידה. "אני יודעת" השפלתי את מבטי והוא הניח את ידו על עורפי ומותניי, מצמיד אותי אליו "מצויין שאת יודעת, את לא צריכה לדאוג בכלל" נשק לראשי והמשיך "לקרוא לג'רנט?" שאל וחייכתי חיוך קטנטן "בשמחה" אמרתי וכריסטיאן בא ללכת ותפסתי בידו במהירות "תחזור כאשר היא תסיים טוב?" שאלתי בדאגה אליו והוא חייך חיוך קטן "כמובן" שיחרר את ידי והלך. ישבתי על המיטה מורידה את חצאיי השרוולים של השמלה ומניחה לצידי, שומעת אחרי כמה דקות את הדלת נפתחת וקמתי במהירות מלחץ, נרגעת כאשר אני רואה שזו רק ג'רנט "הכל בסדר נסיכתי?" שאלה כשראתה את תגובתי לבואה "הכל בסדר, פשוט המקרה של אימו.." והיא הינהנה בהבנה וסובבה אותי אליי ה כדי לעזור לי עם השמלה "ישמרו עלייך כמו על חייהם, את חשובה להם אישית ומדינית" אמרה והרמתי גבות בהפתעה. היא חכמה ובעלת ידע אך כבר ידעתי זאת בערך "את חושבת שכריסטיאן אוהב אותי באמת?" שאלתי בסקרנות לראות את תשובתה "כמובן, הוא מתרוצץ עכשיו כמו משוגע למענך" צחקה "גם עכשיו למטה כשעליתי ראיתי אותו מדבר עם השומרים וטבחים שיבדקו את המאכלים לפני שמגישים לך" ואוו, הוא באמת דואג לי וזה מחמיא לי באמת "זהו, בארון יש בגדים פשוטים ונוחים בשבילך, עבודתי הסתיימה עכשיו" השתחווה מעט ג'רנט ויצאה, סוגרת אחרייה את הדלת
קלעתי את שיערי לצמה ארוכה ופשוטה, מוציאה מן הארון את הבגדים עלייהם דיברה ומתלבשת וכריסטיאן נכנס בדיוק, מסתובב במהירות כאשר הוא שם לב לסיטואציה "אוו מצטער !" נעל את הדלת אחרי שהסתובב לא להביט בי וכשסיימתי חיבקתי אותו מאחור "שמעתי שרצת כמו מטורף לכולם" צחקתי ולחייו הוסמקו מעט אך בקושי וזה נראה "בשבילך, אמרתי לך שאתן לך את ליבי ואמות למענך אם צריך" השיב וסידרתי את חולצתו הפשוטה והתפוחה מעט "גם אני לגבייך" הלכתי ונשכבתי במיטה ומכסה את עצמי בזמן שכיבה את הנרות ונכנס גם הוא לצידי, מביט בי "לכי לישון, אתעורר כשתתעוררי בבוקר" לחש לאוזני בנעימות וכך נרדמתי רדופת סיוטים.
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Fantasyבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
