הלכתי ביער חשוך. עצים דקים וגבוהים נישאים מעליי והשמיים שחורים וריקים מכוכבים. אני שומעת צעקות וזעקות נוראיות, קולות מוזרים ועיניים אדומות סובבות אותי "אנחנו נמצא אותך" לחש ארסי היה, נרגש באוזני למרות שאף אחד לא לידי "זה רק התחיל,זה בא אלייך" המשיך אותו לחש ולפתע השמלה הלבנה שהייתה על גופי נהייתה מוכתמת דם שנזל אט-אט על השמלה יותר ויותר ונוטף לקרקע הרכה והרטובה. רגליי היחפות שוקעות לתוך האדמה והלחש ממשיך יותר ויותר חזק וידיים מתוך העפר עוטפות אותי ומושכות אותי עוד ועוד ואני רואה דמות עומדת מעל הבור שמושך אותי לתוכו, חיוכו לבן שיניים ועיניו בוהקות כחול, אך אישונו אדום
התעוררתי בבהלה ומתנשמת, מביטה לחלון ורואה שעדיין חשוך בחוץ. כריסטיאן ישן בשלווה סוףסוף אחריי ימים שלמים של סיוטים. קמתי בזהירות מן המיטה ויוצאת מחיבוקו ומהחדר החמים לארמון החשוך, לוקחת לפיד בוער מן הקיר והולכת במסדרון למדרגות, רואה דמות עם אדום בעיניים והנה היא נעלמת. נלחצתי לקיר מאחוריי בלחץ והרגשתי משהו על גופי, דם.בגדיי הלבנים הוכתמו אדום ונגעתי בזה, רואה את ידיי נכתמות בדם צמידי ואדום כהה, הדם שלי. "זה רק התחיל" נשמע אותו לחש ארסי מן החלום והנה הופיעה אותה דמות בשנית למולי, פנייה קרובות לשלי ועיניי נעוצות במבטה האדום, נושפת עליי משהו וידה מושכת את בטני והדבר האחרון שראיתי אלו היו עינייה האדומות.
__________________________________
"איך זה קרה?" שמעתי את קולו של כריסטיאן ברקע "אולי היא נפלה ממשהו?" שאל, שיער אנדרו המלך ופקחתי את עיניי בטישטוש "תודה לאלים" מילמל כריסטיאן ומתחת לעיניו נראו עיגולים משחורים מעייפות, חוסר שינה ובעיקר יאוש, שיערו פרוע "כמה זמן אני חסרת הכרה?" מלמלתי "שבוע" ענה באנחה והמשיך "לא ישנתי מרוב שנטרפתי מדאגה, היה עלייך דם ומשהו בבטן. זה לא היה חתך אמה.. זה לא היה פצע גם זה היה בור" משך את שיערו לאחור "התעוררתי מסיוט ורציתי ללכת למטבח להביא לי מים לשתות שלפתע ראיתי דמות עם עיניים אדומות..היא נשפה עליי משהו וידה משכה את בטני בחוזקה אך לא יכלתי לצרוח" מלמלתי בכאב ונזכרת בפרצופה הנוראי "היא אמרה את מה שהיה על הקיר בכתובת דם" המשכתי "זה כמו שאמרת לי באותו יום?בפיקניק?" שאל כשנזכר והינהנתי "כל הזמן עיניים אדומות ובדים מוכתמים דם ומלוכלכים הם נראים" גימגמתי וראשי פעם בכאב. שבוע חסרת הכרה? בחיים זה לא קרה לי..עד כה "אולי יש קשר למה שגרם לך לזה לרצח של אימי.. אולי הדברים הללו עשו לה את זה" חשב והלך מצד לצד. נראה כי היינו נמצאים בחדרו של כריסטיאן. אנדרו ישב לצידי וזיפים מעטים צצו על לסתו, הוא נראה פחות שמח וחסר חיים ממה שהיה כשאישתו הייתה בחיים "כמה זמן יש לך את זה?" שאל אנדרו וחשבתי, מנסה להיזכר "מאז שאני כאן" גימגמתי "כן, זה התחיל כשראיתי במראה את עיניי נהפכות לאדום וחוזרות חזרה ואז שאר המקרים" הסברתי והמשכתי "וסיוטים אין סוף" ניסיתי להתיישב וכריסטיאן תמך בגבי, עוזר לי "היה אסור לי להשאיר את החדר ללא השגחה של שומרים" אמר עם אשמה בקולו "זה לא אשמתך, ממש לא" הבטתי בו בעיניי העייפות והעצובות "ראיתי גם עיניים כמו של דרטיאן, עם אדום בתוכן רק" ציינץי והוא התיישר במהירות "מה הוא קשור לזה?" שאל והזזתי את שיערי "הוא אמר לי שסתם עיניי לא זהובות וכששאלתי אותו מה הוא יודע שאני לא הוא אמר שהוא יודע ושאגלה את האמת כשאגיע הנה"
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Fantasyבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
