פרק 26- ההבנה א

920 103 76
                                    

אם הפרק יגיע עד היום בשבע ל100 הצבעות אני אעלה את החלק השני עוד היום

₩₩₩₩₩₩₩₩₩₩

"מה לעזאזל אמרת?" נאמג׳ון שאל בשקט, בזמן שעמד קפוא במקומו.

טופ הסתכל על נאמג׳ון, שהיה חיוור יותר מהרגיל וחייך "נאמג׳ון-אה, אני מופתע שאתה לא מזהה אותי.. לעולם לא חשבתי שאראה אותך שוב אחרי היום ההוא, אבל הודות לג׳יני, נפגשנו שוב.. לא השתנת בכלל חוץ מ.. טוב גבהת קצת.."

"נמשיך את השיחה אחר כך נאמג׳ון. הבטחתי שאני אקח את החבר שלך לאכול ואני בטוח שהוא גווע.. נדבר" ג׳ין הציץ על נאמג׳ון, שרעד בזעם ואגרופיו היו מכווצים. ראייתו נחסמה כאשר טופ נעמד מולו, פותח לו את הדלת

"לא"

טופ נעצר והסתובב לנאמג׳ון "לא?" מבטם של ג׳ין ונאמג׳ון נפגשו וג׳ין הרגיש את ליבו שפעם בחוזקה

"לא" נאמג׳ון אמר שוב, שגופו רעד עוד יותר "ג׳ין לא הולך איתך, אני לוקח אותו לאכול כפיצוי על ההתנהגות שלי באותו לילה" הוא בהה בטופ, שהיה נראה משועשע

"הו?באמת? איך אתה יכול לפצות אותו אחרי תקרית ההיקי?"

"אין לי מושג אין זה הגיע לשם! אני נשבע שלא היה לי שום מושג עד שהוא אמר לי!"

"ג-גנחת את השם של היונה שהיית שיכור.." ג׳ין לחש, סוף סוף מחליט להתערב.
השלושה הסתובבו אליו אחרי שדיבר, שנאמג׳ון היה הכי מופתע. הוא שתק, לא ידע מה להגיד והיונה צחקקה

"אמרתי לך נאמג׳וני~ אתה עדיין רוצה אותי אחרי הכל" היונה התבכיינה והלכה לנאמג׳ון. ג׳ין הרגיש את דמו רותח בגופו כשהוא צפה בה מתקרבת לחבר שלו לפני שנדחף באגרסיביות לתוך המכונית. מופתע, הוא פתח את הפה בשביל לדבר כשראה שטופ מתכופף אליו, מתקרב אליו יותר ויותר, בזמן שהוא בוהה עמוק בעיניו

פתאום, טופ נמשך לאחור בחוזקה ע"י נאמג׳ון הכועס ונצמד לקיר, מקבל מכה מהפעולה "נאמג׳ון!" היונה צעקה שמנעה מנאמג׳ון לפוצץ את פניו היפות של טופ באגרוף. שניה לפני שהגיעה אליו, ג׳ין נעמד בין טופ לנאמג׳ון, מגן על טופ.
נאמג׳ון קפא, הוא לא ציפה מג׳ין להגן על האדם שהוא שונא יותר מכל "אני לא יודע מה הוא עשה לך, אבל תירגע! בבקשה!" ג׳ין התחנן בפרצוף נחוש

"למה אתה מגן עליו?" הוא שאל בשקט "לאחרונה, אתה בוחר אותו על פניי.. למה? חשבתי שאתה מחבב אותי.." נאמג׳ון אמר והסתובב עם גבו אליו "אתה אפילו לא יודע את כל הסיפור ואתה מגן עליו, מאשר על חבר שלך. אני מבין את זה עכשיו ג׳ין" נאמג׳ון מלמל לפני שפצח בריצה

"נאמג׳ון! חכה!" היונה רצה אחריו לפני שנתקעה בטאהיונג ונפלה. היא נעמדה מיד חזרה והסתכלה על טאה שנתן לה מבט משועמם "יחתיכת חזיר! תסתכל לאן שאתה הולך!"

"זאת לא אשמתי שאת לא יכולה ללכת העקבים הפתטיים האלה, גברת רגלי ספגטי" הוא גלגל את עיניו וחייך כשראה את ג׳ין. "הו- ג׳ין היונג! נאמג׳ון נראה עצבני, מה קרה?" טאה שאל מה שגרם לפניו של ג׳ין להצבע באדום מבושה. הוא הרגיש יד נוגעת במותניו וראה את טופ עומד הרבה יותר מדי קרוב אליו "תודה שהצלת אותי ג׳ין.. ובתור תודה....." עיניו נפערו שראה שפניו של טופ מתקרבות בצורה מסוכנת לפני שהזיז אותן

"סליחה.. בוא נקבע בפעם אחרת.. אני לא יודע מה הסיפור ביניכם אבל נאמג׳ון צריך אותי עכשיו" ג׳ין אמר

טופ נתן בו מבט כזה.. שהיה קשה לפענוח.. מה שגרם לג׳ין לבלוע רוק בכבדות. הוא אף פעם לא ראה את הצד הזה בו "לא אכפת לט ממך כמו שלי אכפת ג׳ין. אם תלך אליו עכשיו, אתה תתחרט על זה!" הוא אמר וחיזק את אחיזתו במותניו של ג׳ין

"אני לא יודע על מה אתה מדבר אבל תשחרר! אתה מכאיב לי!" ג׳ין אמר בנסיון כושל להרחיק את המלצר ממנו, בזמן שהוא רק התקרב אליו יותר ויותר "אני אומר לך ג׳ין, אני מכיר את נאמג׳ון, ומה שהוא עושה לך-"

"ובכן, מי זה יהיה אם לא 2 המטומטמים והזונה שלא יכולה לשמור על הרגליים שלה סגורות"

שלושתם הסתובבו רק בשביל לראות את ג׳קסון מתקרב אליהם בחיוך ערמומי. ג׳ין קפא במקומו. ג׳קסון התעלם ממנו לגמרי בשמן שהתקרב לטופ שבהה בו במבט קר כקרח "מה אתה חושב שאתה עושה עם החבר של נאמג׳ון? קודם אתה גונב את האקס שלו, ועכשיו זה? סונג היון שלי, לא השתנית טיפה"

"וואו וואו וואו, גנבת את האקס שלו?" ג׳ין הסתובב לטופ שהחוויר טיפה "ל-למה הוא מתכוון?"

"זאת אומרת, שאתה לא יודע? אתה יוצר עם נאמג׳ון ואתה אפילו לא יודע את העבר שלו? אתה חבר נוראי אחרי הכל"  ג׳קסון אמר בשחצנות

"מה לעזאזל אתה מבין?!" ג׳ין אמר בכעס "יותר ממך זה בטוח! חזיר!!" ג׳קסון החזיר לו.

ג׳ין נשך את לשונו בכעס, יודע שהוא צודק. לא היה לו מושג מה העבר של אהובו, הוא לא יודע עליו כלום חוץ מזה שהוא פופולארי ותמיד יש סביבו בנים ובנות שרק מחפשים את תשומת הלב שלו. שיט.. אני חייב למצוא אותו! לא מחכה אפילו שניה, ג׳ין התחיל לרוץ לכיוון איפה שנאמג׳ון הלך "יא! לאן אתה חושב שאתה הולך?!" ג׳קסון צעק

"למצוא את נאמג׳ון!" ג׳ין צעק מרחוק והמשיך לרוץ, מתעלם מצעקותיו של ג׳קסון. הוא פנה והרגיש את הצורך בחמצן. הוא עצר לפני שנשען על ברכיו בהתנשמות "פאק, אני חייב להתאמן.. אני לא יכול לרוץ מבלי לעצור אחרי 30 שניות!" הוא מלמל והמשיך לחפש את נאמג׳ון. אחרי מה שנראה כמו שעות, הוא מצא את עצמו בשכונה מוזרה, ליד בית נטוש שאשכרה צעק 'רדוף', אבל הוא ידע שאסור היה לו לעצור לחפש. נאמג׳ון היה על מה שהוא יכל לחשוב עליו.

₩₩₩₩₩₩₩₩₩₩
אז, חזרתי
יאאאי
💞💞
כמו שהבטחתי, הנה פרק

לאב יו💞

נקמה (נאמג'ין, ויקוק)Where stories live. Discover now