נקמה (נאמג'ין, ויקוק)

פרק 5: חלום

הגיפ מייצג כמה הם היו שמחים ואיך נאמג׳ון וקוקי הסתכלו עליהם.. בערך..

יום ג׳ין שמח לכולם❤❤❤❤❤
------
ג'ין מעולם לא חשב שיבוא יום שבו הוא ונאמג'ון יצרו קשר זה עם זה. הוא תופס את טאה במהירות בכתפיו ומביט ישר בעיניו. "האם אני פשוט נתקעתי בנאמג'ון שדחף אותי אל הקיר ונראה כאילו הוא הולך להרביץ לי אבל במקום זה הוא רכן פנימה ולחש לתוך האוזן שלי בצורה מפתה ?!"

"הוא לחש לך בצורה מפתה באוזניים שלך?" טאה צעק. ג'ין השתיק אותו מיד ובדק את המקום כדי לוודא שאף אחד לא נמצא בסביבה לפני שיגרור אותו לשירותי הגברים. הוא בודק בטלפון שלו ומבין שנותרו 30 דקות של ארוחת צהריים לפני תחילת הכיתה הבאה. "שששששש תגיד לי מה אתה טיפש?מה אם מישהו ישמע אותך? אני לא צריך שבית הספר כולו יגלה את הקראש שיש לי עליו! כדי לענות על השאלה שלך הוא לא, אבל הלוואי שהוא עשה את זה ..." ג'ין הסמיק. אלוהים, הוא התנהג כמו איזו נערה מאוהבת הגיל הטיפש עשרה שראתה עכשיו מינימום את לי מין הו (זה לא היה בסיפור אבל ממש רציתי להגיד את זה). זה היה נהדר, כן, אבל זה לא אומר שהוא נהנה להתנהג כמו איזה מתבגר הורמונלי מאוהב. אוף.

טאה מתבונן בעוד ג'ין עושה מספר ביטויים לפני שהבין את החדשות הטובות שהוא רצה לספר לג'ין. "הו, ג'ין-היונג פשוט נזכרתי במשהו י עמדתי לספר לך כמה חדשות טובות שקרו לי היום!" טאה אמר בשמחה. אוזנו של ג'ין הזדקפה. בדרך כלל, מעולם לא נשמע זה מאושר, במיוחד כאשר הוא בבית הספר.

"נו כבר טאה תספר מה החדשות הטובות? "ג'ין התנודד, דומה יותר לדרישה. טאה צחק וצנח על הכיור. "זהירות, אתה יכול לשבור את הכיור" ג'ין התגרה. טאה חייך כשסומק ורוד בהיר מופיע על על לחיו ומילמל: "אם אני ארד, אתה יורד איתי". "אני הולך מה ?!" ג'ין פרפר וצחק. טאה צחק והניף את רגליו קדימה ואחורה כמו ילד. "בכל אופן, החדשות הטובות הן שג'ונגקוק ואני יצרנו קשר עין, היונג!" טאה הסמיק כשנזכר בזיכרון וכיצד לא היה מסוגל להתרכז בכיתה עם ג'ונגקוק שישב קרוב אליו. הוא זוכר גם את ריח הבחור, וזה שיגע אותו.

עיניו של ג'ין מתרחבות. "אתה מתכוון .... הוא בעצם .... הסתכל ישירות אליך?" טאה הנהנה במרץ. "זה התקדמות, היונג נכון? אני מתכוון, כן, אנחנו אפילו לא מדברים זה עם זה, אבל הוא הסתכל עליי היונג יותר מ 10 שניות ממש ספרתי!" טאה היה נרגש כל כך עד שג'ין שמח. "טאה, אתה מאוהב? "ג'ין הקניט שוב, מגחך. טאה גמגם כמו דג, וגרם לג'ין לצחוק. טאה צחק יחד איתו, והרגיש מאושר שהקראש שלו הבחין בו בפעם הראשונה. כאשר שני הנערים עצרו את צחוקם, ג'ין רמז לו לרדת מהכיור ולפנות לעבר הכיתה הבאה שלהם. כשיצאו מחדר האמבטיה של הילד, שמעו את ג'קסון ואת הכנופיה שלו, וגרמו לג'ין וטאה לחזור מיד לשירותים. ברגע שג'ין חשב שזה בטוח לצאת מהתא, השניים מיהרו להגיע לשיעור הבא שלהם, שם היו להם שיעורים עם ההתאהבות הממושכת שלהם. כשג'ין וטאה נכנסו לכיתת המדעים שלהם, הם הלכו למושבים שלהם, לא מודעים לנאמג'ון וג'ונגקוק שמסתכלים עליהם.

נאמג'ון וג'ונגקוק היו באמצע הדיון על איזה תלבושת הם צריכים ללבוש למסיבה של טיפאני, כשראו את הזרים נכנסים פנימה. נאמג'ון קימט את מצחו כשנזכר באירוע הקטן שהיה לו עם הזכר. "נאמג'ון היונג!!! מה יש לך? "שאל ג'ונגקוק, מבחין בכך שנאמג'ון נועצ מבט . "אה, השמן הזה שם התנגש בי במסדרון, "אמר נאמג'ון והצביע על ג'ין. ג'ונגקוק הציץ לעברו והבחין בזכר השמנמן האחר איתו. 'זה לא מי שטיפאני רצתה להיפגש על הגג? על מה לעזאזל הם דיברו' חשב ג'ונגקוק, ומיד ניער את המחשבה והמשיך לדבר עם נאמג'ון, והביט מדי פעם בטאה. הוא צחק על משהו ועשה כמה פרצופים מוזרים לג'ין.'ילד מוזר', חשב ג'נגקוק.

לבסוף, בית הספר הסתיים וטאה לא יכול היה להיות מאושר יותר. הוא אוסף את דבריו ויוצא מהכיתה. כשהוא הולך לכיוון הכניסה לבית הספר, הוא ראה את ג'ונגקוק עומד שם, גורם ללבו לדלג על פעימה. כשהתקרב, הביט ג'נגקוק לכיוונו וטאה נמנע מלהביט בעיניו, ועשה את דרכו במהירות לעבר הצד השני ועמד שם, ממתין לג'ין. הוא התפלל בדממה שג'ין ימהר, משום שלא היה מסוגל לעמוד במתח שבין ג'ונגקוק לבינו.

ג'ונגקוק חיכה לנאמג'ון ולבחורים האחרים וראה את הברונטי הגבוה, שעמד בחוץ. הוא הבחין בזכר האחר שנמנע מעיניו, וגם חיכה למישהו. 'הוא בטח מחכה לאיש השני', חשב. בדיוק אז, טיפאני והבנות שלה יצאו מבית הספר וראו את ג'ונגקוק עומד שם. היא ניגשה אליו במהירות, אפילו לא שמה לב לטאה, שעמד קפוא למראהה והזיז אתעצמו יותר רחוק מג'ונגקוק וטיפאני, ונזכר בשיחה שהיתה להם.

טאה נעשה מודאג בכל רגע שעבר. בדיוק כשעמד לחזור לבניין, הופיע ג'ין ונופף לעברו. טאה חייך חיוך ענק ורץ אליו. תשומת לבו של ג'ונגקוק הופנתה שוב לברונטי הגבוה, וראה איך הוא רץ לעבר הזכר המבוגר יותר. הוא קימט את מצחו כשנוכח לדעת שהוא מקדיש תשומת לב רבה לטאהיונג בזמן האחרון. הוא משך בכתפיו והביט לאחור על טיפאני, שחפרה שוב על המסיבה שלה.

"היונג, מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" טאה ייבב כשנסעו חזרה לדירתם. "מצטער, ראיתי את הסופגניות האלה במכונה האוטומטית ולא יכולתי להתאפק, "צחק ג'ין. "היונג, אתה לא יכול ללכת יום אחד בלי לאכול ג'אנק פוד?" טאה אמר בשובבות. ג'ין השתנק והניח את ידו על לבו. "איך אתה מעיז לשאול אותי את השאלה הזאת טאהיונג ?! עוף מטוגן תמיד יהיה הכי טוב!" ג'ין מעט נחנק מהאוכל שאכל, בזמן שטאה נאנח. "חוץ מזה... "אמר ג'ין ומשך בכתפיו. "אם אני הופך לבלון, אתה תהיה גם בלון איתי!" ג'ין צוחק על הבעת פניו של טאה והמשיך לנהוג.

בסופו של דבר הם חזרו לדירה שלהם והלכו ישר להכין שיעורי בית. עד השעה שש בערב ג'ין התגלגל לכיוון המטבח, בדק את המקרר וראה שאין להם מזון. הוא חטף את ארנקו ואת מפתחותיו ויצא מן הדלת.

"אני הולך לקנות אוכל לארוחת ערב אני חוזר מיד!" ג'ין צעק. "בסדר!" טאה צעק מלמעלה. ג'ין נסע אל השוק הקרוב ביותר, שאליו נהג ללכת עם חבר ילדות ותיק. הוא נכנס לחנות ואוסף את המרכיבים להכנת מרק עוף ואורז. מזווית עינו, ראה ראש אדום מוכר עם נאמג'ון ?! עיניו של ג'ין מתרחבות והוא מתכופף במהירות, הולך למעבר אחר, אבל כמובן, הוא נתפס מיד.

"אה סאוקג'ין-היונג ?!"