פרק 15 : החלטות

866 86 39
                                    


אזעקת פרק ארוך, לכו קחו איזה חטיף כי פה הסיפור מתחיל באמת

אה ו,,, אמ,,, מסתבר שאני צריכה ללכת אז, העלתי 4 פרקים במקום 5....

לא נורא תתמודדו עם 4


~~~~~~~~~~~~


"תצא עם קים סאוקג'ין ותזכה בלבו, הוא כבר מטורף עלייך, אבל אני רוצה שתגרום לו לאהוב אותך כל כך שאתה חושב עליו, ואז, כשהוא מתוודה שהוא אוהב אותך, זרוק אותו באות רגע, ואתה חופשי, אפילו לא תראה אותו עוד. "

נאמג'ון צבט את גשר אפו, נאנח עמוקות. הוא היה לבדו במסדרונות, שקוע במחשבות. למה לעזאזל הסכמתי לעשות את זה? הוא נזכר בזיכרון, מזעיף פנים לעבר החלק האחרון שג'קסון אמר לפני שעזב.

" בשום פנים ואופן אסור אף פעם, אף פעם, להתאהב בחזרה בקים סאוקג'ין, או ש..."

נאמג'ון היה מבולבל. "או שמה?" הוא רטן, נשען על הארוניות והחליט שהוא צריך להתחיל את ההתערבות הזה או מה שלא יהיה, ולגמור עם זה. חוץ מזה, נאמג'ון אפילו לא התעניין בבחור הזה, וכל שהיה עליו לעשות הוא שג'ין יתוודה על אהבתו לנאמג'ון וזה ייגמר. הוא חייך אל מה שג'קסון אמר קודם. 'לג'ין הזה כבר יש קראש עליי. חה! רק תחכה, ג'קסון. אני אשחק עם הלב של הילד הזה כל כך רע, הוא ירצה שחייו לא היו קיימים. לא סתם קוראים לי קים נאמג'ון, שובר הלבבות הידוע לשמצה, לחינם. מחר יהיה מושלם.'

~ צלצול הפעמון

ג'ימין ישב קפוא בכיסאו, בוהה בחלל חושב על מה שאמר לו ג'קסון לפני כמה שעות. הוא לא רצה לעשות את זה ... הוא באמת לא רצה לעקוב אחרי מה שג'קסון אמר לו. לא, זה לא היה נכון בכלל. הוא נזכר שרצה למחות לפני שג'קסון כמעט איים עליו ואפילו גרר את יונגי לתוך הבלגן הזה. ראשו נפל על שולחנו, והוא נאנח.

"היי, הפעמון צילצל, בוא נלך הביתה, אני כבר רוצה ללכת לישון, "פלט קולו של יונגי מבעד למחשבותיו המבולבלות.

"אתה תמיד רוצה ללכת לישון היונג, "צחק ג'ימין, ושני הבנים ניגשים אל הדלת, הולכים הביתה.

יונגי מלמל משהו שג'ימין לא הצליח להבין, משום שהיה שוב אבוד במחשבותיו שלו. דברי ג'קסון מהדהדים שוב במוחו.

"תגרום להם לבטוח בך, ג'מין, תהיה חבר שלהם, תתקרב אליהם ותלמד את כל הפחדים שלהם, הסודות, אני רוצה שכל בית הספר ידע על חולשותיהם, אני רוצה ששני החולדות האלה ייעלמו לתמיד".

~ ~ למחרת ~

זה וולנטיינס דיי וג'ין נאנח, כיסה את עיניו כשהוא שכב במיטה, תוהה אם הוא חייב ללכת לבית הספר. כל הזוגות הולכים להיות כל כך דביקים, ולא באלו לראות אותם אוכלים אחד מהם. אבל הקול בחלקו האחורי של מוחו אמר לו שהוא צריך ללכת כי משהו טוב יכול לקרות לו פעם אחת. אבל המחשבה לראות את ג'קסון שוב אחרי המפגש האחרון גרמה לו לדאוג, מי יודע מה ג'קסון יעשה לו כשהם יראו זה את זה שוב. הוא רצה לראות גם את נאמג'ון, אבל המחשבה על כך שייקבל טונות של מתנות מהבנות גרמה לו להיאנח בקול רם. "מכל הבנים החמודים בבית הספר, למה זה צריך להיות נאמג'ון? "הוא רטן.

נקמה (נאמג'ין, ויקוק)Where stories live. Discover now