Our neighborhood

עונה 2 פרק 6

"גם לי לא היה,יש לי את לוקאס ואמא שלי ואני לא צריך יותר. וגם את לא תצטרכי" נישקתי את הלחי שלה.

אז אני מניח שאחרי הכל אני ואיזבלה לא נוכל בכלל לצאת מאחר ואנחנו סוג של 'משפחה'.

אחרי שעה וחצי בהן ניחמתי אותה על מות אביה, חזרתי לחדר.
ברייאן שכב במיטתו עם האוזניות שלו,מאזין למוזיקה.
טד פתר תשחץ,לאחרונה התברר לי שהוא מכור לחרא הזה. יש לו אלפי חוברות זרוקות בכל מקום.

"הכל בסדר?" הוא הביט בי בתהייה.
כנראה שמע את הבכי הקולני של איזי.

"מסתבר שאני ואיזבלה סוג של משפחה" הייתי עדיין בהלם להגיד את זה,אך צחקתי.

"אתם מה?" הוא פער פיו.

"כן! הייתי בפאקינג הלם"

"פאק,אחי" טד ניענע ראשו,צוחק.

"מה קרה?" ברייאן הוריד את האוזניות שלו.

"איזבלה ודניאל סוג של משפחה." טד צחק בקול.

אך לא כמו שברייאן צחק, "מהה?"

"אוי לעזאזל,תחשוב איזה מביך זה היה אם הייתם שוכבים!" טד אמר.

"יש לי מזל" צחקתי,פותח את הארון ומוציא משמה מגבת, גופיה מכנס ותחתון.

הורדתי את החולצה שלי ואמרתי, "אני הולך להתקלח,אל תנעלו את הדלת."

"דאמממ" ברייאן אמר,קןרץ לי בצחוק.

אני לא אתפלא אם הוא רציני.

טוד צחק ואני חייכתי,לאחר מכן יצאתי למסדרון והלכתי למקלחת.

בבוקר שלאחר מכן, ברייאן נכנס לחדר הפוך לחלוטין.
כנראה מנסה להחלים מהפרידה הטרייה שלו.

"בוקר טוב גם לך" צחקתי.

"בוקר טובבב מר בראוןןן" הוא אמר,מוריד את החולצה שלו.

"אם נתחתן בגיל 30,אני לא אהיה מוכן שתסתובב ככה בלילות." גיחכתי.

"אהיה כולי שלך" הוא קרץ ולקח מגבת.

השעון המעורר של טד החל לצלצל.
ככל שהזמן עבר והתקרבתי יותר אליהם,ידעתי להכיר אותם הרבה יותר טוב.

לדוגמא,ידעתי שלא נדרש לטד יותר מפאקינג 5 דקות להתארגן. אז הוא מכוון שעון מעורר 10 דקות לפני תחילת שיעור.

מבחינתי זה פסיכי לגמרי,אבל זה הולך לו.
כי אני בדרך כלל לא רואה אותו מאחר לשיעורים.

בריאן הסתמס עם מישהו וצחק לאחר מכן.

"הכרתי בחור אתמול,הוא כל כך מצחיק שזה לא ייאמן" הוא צחק בקול.

"הוא סימן אותך בכלהגוף?" הצבעתי על סימני ההיקי שלו.

"אלא מה?" הוא קרץ לי.

"הןא לומד פה?" שאלתי.

"לא,סיימתי עם בחורי קולאג' מטופשים. הוא בן 24" הוא חייך.

"24? " אמרתי בפליאה.

"הוא כל כך מקצועי,זה היה חלומי. אני כל כך התגברתי על הפרידה " הוא נשך שפתיו ובהה.

"אני שמח בשבילך" צחקתי.

"אל תדאג בייבי. אם זה לא ילך, אני יודע שאתה תמיד פה." הוא קרץ.

"ברור,תמיד" צחקתי.

"עד גיל 30 " הוא אמר כאשר יצא מהחדר.

"עד גיל 30" אמרתי וצחקתי.

הטלפון של ברייאן צלצל מספר פעמים אחרי שהוא הלך, ובסופו של דבר לא יכלתי שלא לענות לטלפון כאשר אותו אדם בשם "בני" התקשר בערך 6 פעמים.

"הלו?" אמרתי.

"אז,מתי אתה בא לקחת את הסמים ממני יחתיך אחד? היה ממש כיף אתמול" קול עמוק נשמע בצד השני.

"זה..חבר של ברייאן." רציתי לקבור את עצמי.

הוא כיחכח בגרונו ואמר, "למה ענית לעזאזל? איפה ברייאן?"

"הוא במקלחת. התקשרת כל כך הרבה פעמים שחשבתי שזה מקרה חירום" אמרתי.

"סמים הם תמיד מקרי חירום" הוא אמר,גיחך  וניתק.

ברייאן השתעשע עם פאקינג דילר?
מה לעזאזאל לא בסדר איתו?

－

אחרי כל כך הרבה זמן שלא העלתי פה פרק😅😅😅😅😅😅😅