Our neighborhood

פרק 54

באלי לעשות פוסט שאלות תשובות אז תשאלו שאלות אם אתן בוביות ואענה לכן!!

ותודה לכל מי שהגיבה לי על ההודעה אתן כאלו בוביות ברצינות אני ממש אוהבת אותכן ותודה שיש 200 לייקים+ ותודה בכלל שאתן קוראות את הסיפור שלי זה לא ברור מאליו..אוהבת המון❤
---

"אל תגידי לי להירגע" הוא גילגל עיניו.

"תירגע" אמרתי בכוונה,מניפה למטומטם הזה אצבע שלישית.

"לכי תזדייני,בשיא הרצינות." הוא אמר.

"אויש,תנשום" לא התרגשתי מדבריו.

"את פאקינג מבינה מה את מבקשת ממני לעשות בכלל שאת מגיבה לזה כל כך בנורמאליות?" מייסון התקרב אליי.

"יהיה לך חדר אצלנו בבית ותוכל לבוא לבקר כל חודשיים."

"את מוציאה את הילד הזה מהמקום שהיה בו כל החיים. את הורסת לו את הפאקינג חיים."

"אתה מגזים" התיישבתי.

"אני? מגזים?" הוא ניענע בראשו, "את מפרידה אותו מהחברים שלו,מורים שלו,מהשכונה שלו,מהחדר שלו,מהעיר שלו ומהפאקינג מדינה שלו!!"

"יהיה לנו טוב במדריד." אמרתי.

"את חושבת ששמה הכל יהיה מושלם?" הוא כיווץ גבותיו, "בשנייה שימאס לו ממך ומדניאל הוא יעיף אותך בבעיטה. ואת,תהיי בחוץ ולא תביני איך כל זה קרה."

"עכשיו אתה סתם מוציא שם רע ללוקאס." גילגלתי עיניי.

"אה,באמת??" הוא גיחך. "את מודעת לזה שכל עוד אני חי,דניאל לא ילך איתך. לא אתן לזה לקרות. יש לנו את אותם אחוזים עליו. 50 אחוז את 50 אחוז אני."

"אנחנו מדברים על פאקינג סחורה?" אמרתי בכעס, "אתה היית עם דניאל בהריון 9 חודשים? לא! לכן, לך יש 30 אחוז ולי יש 70 אחוז. למרות,שאני לא מסכימה עם שיטת המספרים הטיפשה הזו."

"אני עדיין אבא שלו."

"ואתה עדיין תוכל לבוא פאקינג לבקר.'

"לא בא בחשבון."

"תרע-" התחלתי להגיד אך נקטעתי על ידי עוזר השופט שהורה לנו להיכנס לבית המשפט.

כאשר נכנסנו, השתדלתי להישאר כמה שיותר רגועה.
הרגשתי גם קצת מטומטמת.

לאחר שהציגו את נושא הדיון,
מייסון הציג את עמדתו ולאחר מכן אני הצגתי את עמדתי.

לבסוף,השופט עשה הפסקה של 5 דקות,שהרגישו כמו נצח.

השופט תמיד הינהן כאשר מייסון דיבר,הוא מסכים איתו?
לעזאזל.
תיכננתי הכל בראשי.
איך נעבור לגור עם לוק,ואיך הכל יהיה מושלם.
למה מייס חייב להרוס את זה?

כאשר הסתיימה ההפסקה,חזרנו לבפנים.
השופט היה במקומו,אוחז בכמה דפים.

"מאחר ודניאל עוד מעט בן 9, אני לא חושב שתהיה השפעה חזקה עליו עם העבירה למדריד. וסדר חייו ישתנו רק לטובה" השופט החל להגיד.