Our neighborhood

פרק 29

לא מצאתי תמונה מתאימה יותר,

-אזהרת בכי-
לא יודעת עד כמה זה יעציב אותכן,פשוט לי ירד דמעות בעודי כותבת.
אולי אני סתם דרמטית.

קריאה מהנה💜

בוקר למחרת,עדיין כעוסה על לוקאס.

הבנתי שאין לי על מה להיות כעוסה.
לעולם לא היינו ביחד,אין לי בעלות עליו.

לאחר ששמתי את דניאל בבית ספר נסעתי לעבודה.

רוב הבנות היו נראות הפוכות בגלל הערב בנות שעשינו אתמול ולרגע שמחתי ששתיתי רק 2 כוסות.

"אני לא מסוגלת לכתוב משפט אחד" אמנדה אמרה,מניחה את ראשה על השולחן.

"כולכן משוגעות" גיחכתי.

"מארי!" אליס קראה לי ממשרדו של המנהל.

גם היא הייתה נראת כמו שאר הבנות,רק יותר מסודרת.

"המנהל קורא לך" היא אמרה ואמנדה הסתכלה עליי בשאלה.

"אין לי מושג למה." קמתי ולקחתי איתי את התיק,הולכת לעבר משרדו.

הגשתי את כל הטקסטים בזמן,מה קרה שזומנתי אליו?

נכנסתי למשרדו,אליס יצאה והוא הורה לי לשבת.
אז התיישבתי.

"בוקר טוב." הוא אמר בחיוך גדול.

"בוקר טוב זה בוקר שאני קמה ב1 בצהריים" אמרתי בחיוך קטן.

"אבל זה כבר צהריים" הוא צחק.

"בדיוק." הינהנתי.

"אז,קרה משהו מדהים לפני כמה דקות והכל בזכותך" הוא ניגש ישר ולעניין.

"מה..?" תהיתי. לא עשיתי כלום,לפני שנייה באתי.

"אני בטוח שאת יודעת על השמועות המסתובבות במשרד על הקשר שלך לבראון.." הוא החל להגיד.

מה????? למה לא משחררים אותי מהחמור הזה???? מה הןא קשור לעבודה????

"אז הוא ביקש שנפרסם אותו" הבוס אמר בהתלהבות, " ואת מוקצת לנהל אותו פה מאחר ואת היחידה שלא תתלהב ממנו"

הבטתי עליו המומה,אם אהיה מוקצת לנהל את לוקאס זה אומר שנהיה ביחד שעות על גבי שעות על גבי שעות.
תודה רבה אלוהים!!!!

"אי אפשר שמישהו אחר יעשה את זה?" נאנחתי.

"לא. וחוץ מזה,הוא ביקש אותך." הוא טפח על כפתי.

אין לו חברה?למה הוא מנסה להתקרב אליי? הוא עושה לי רק רע. שיעלם כבר.

לאחר השיחה עם הבוס יצאתי לבחוץ וסיפרתי לבנות את הבשורה,שסיפרו לבנים,ותוך פחות מ2 דקות כולם חיכו ללוקאס.

רציתי לצרוח שהוא סתם דושבאג,אבל בכל מקרה אף אחד לא היה מקשיב לי.

כעבור 20 דקות לוקאס הגיע,
כולם ישבו בשקט והתנהגו כרגיל מאחר והבוס די הכריח אותם.