Our neighborhood

פרק 34

"תלכי לישון,אני אשאר ער." לוקאס פנה אליי כאשר ראה שעיניי נעצמות בעודי בוהה בפדרו.

"אני בסדר" שיפשפתי את עיניי.

"זה בסדר,מאר." הוא אמר שהאור של האייפון מאיר את פניו.

"מה אתה עושה בטלפון כל כך הרבה זמן?" תהיתי,קמה מכיסאי והולכת לעברו.
לבסוף,מתיישבת על מעקה כיסאו.

"רשתות חברתיות בעיקר" הוא נאנח.

"מה כבר יש לעשות שמה?" אמרתי.

"שיש לך 40 מיליון עוקבים תמיד יש מה לעשות"הוא גיחך.

"אני מניחה."הנחתי ראשי על ראשו.

הוא נכנס לאינסטרגם והביט על תמונות של חבריו לקבוצה,הבטתי על השעון.

10:30 בבוקר.

לא ישנו כל הלילה. אף אחד לא עצם עין.

"מי זאת?" הצבעתי על בחורה שלוקאס עשה לה לייק.

"את מקנאה?'" הוא הביט בי,חיוך מגוחך על פניו.

"לא" אמרתי,חובטת בזרועו.

"שכבתי איתה" הוא גיחך,מחכה לתגובתי.

"היא לא הטעם שלך" קיווצתי אפי.

"כן,היא כן." הוא צחק.

"לא,היא לא." אמרתי בכעס.

"כן,היא כן" הוא חזר על עצמו.

"אני מכירה אותך יותר מאשר אתה מכיר את עצמך" אמרתי.

"ברור" הוא גילגל עיניו.

"תשאל כל שאלה" חייכתי,מייצבת את עצמי בכיסא.

לאחר שנייה הרגשתי את ידו של לוקאס עליי והוא פשוט הרים אותי והניח אותי עליו.

"מה אתה עושה?" צעקתי-לחשתי.

"ככה יותר נוח " הוא חייך אליי. "טוב,מה הצבע האהוב עליי?' יכלתי להרגיש את הבל פיו על פניי.

"כחול." חייכתי, "תתן לי משהו יותר קשה" גילגלתי עיניי.

"אני אוהב שאת מגלגלת עיניים" הוא הניח את ידו על הלחי שלי.

רציתי להביט בעיניים שלו לנצח. הן יפהפיות.

"מה התאריך לידה שלי?" הוא הרים גבותיו.

"26 באוגוסט." צחקתי.

הוא היה נראה מרוצה. " המאכל האהוב עליי"

"פיצה עם בייקון" אמרתי,מרוצה מעצמי.

"דברים השתנו מלפני שמונה שנים" הוא צחק בקול.

הנחתי ידי על פיו,מביטה על פדרו.

"לא לצחוק בקול" לחשתי.

פניו היו עדיין מחוייכות.

"אז אני משערת שספגטי עם טאקו." הורדתי את ידי מהפה שלו.

"איך ידעת?" הוא הופתע.