Our neighborhood

פרק 50

לעולם לא חשבתי שאגיע למספר כזה של פרקיםםםם!!!!
אני חושבת שהסיפור לקראת סיום בננות(תתרגלו לזה שאני בן אדם לא החלטי בעליל וישמצב שזה לא הסוף אין לי מושג)
--

"יש לי דג'ה-וו." נאנחתי.

"גם לי" לוקאס השפיל מבט.

"אתה לא יכול להישאר עוד קצת?" התחננתי.

הוא חייך אליי ואמר "את יודעת שלא,בייבי."

"אני שונאת אותך." נעצתי בו מבט, "באמת שאני שונאת אותך." כרכתי את ידיי סביב גופו.

"אני שונא אותך יותר" הוא חיבק אותי בחזרה ונישק את המצח שלי.

"זה יהיה סיוט,לוקאס." נאנחתי, " לא אראה אותך כל כך הרבה זמן. בפעם הקודמת השתגעתי. אני לא בנויה לדברים האלה."

"אנחנו נעבור את זה." הוא אחז בפניי, "ביחד."

"לא נכון." נאנחתי, "אני אהיה פה ואתה תהיה במדריד. זה אפילו לא קרוב לביחד"

"תמיד נהיה ביחד." הוא נישק אותי.
"עוד חודש יש לי הפסקה מהמשחקים,ננצל את הזמן הזה טוב מאוד."

"אני כבר מחכה לזה." חייכתי אליו.

כאשר הוא עלה לטיסה שלו,
הרגשתי את אותה תחושת ריקנות ועצב שהרגשתי בפעם האחרונה שעזב.

הוא ידע את זה,אני ידעתי את זה,
אני לא בנוייה לאהבה בשלט רחוק.
אבל מה לא עושים בשביל אהבה?
V
שהאדם שאת כל כך אוהבת גר רחוק,זה סיוט.
אבל להיות בלעדיו לגמרי,לא קשורה אליו בכלל, יהיה עוד יותר סיוט.

--

"מה שלום לוקאס?" מנדי ישבה על השולחן שלי.

"הוא בסדר." אמרתי, "יש להם הרבה עומס מהמשחקים."

"ו..?" היא הביטה בי בציפייה.

"ומה?" תהיתי.

היא גילגלה עינייה, "מתי אתם הולכים להתראות שוב?"

"עוד חצי חודש בערך." נאנחתי.

"זה עובר מהר." היא עודדה, "כמו שהחצי חודש הזה עבר."

"אני מקווה." חייכתי אלייה חיוך קטן.

"הולך להיות הערב שווה!" היא קפצה עליי בהתרגשות.

"הערב?" גירדתי בראשי.

לאחרונה אני שוכחת יותר מידי דברים.

"את צוחקת עליי?" היא נעצה בי מבט. "אליס היא שכחה לגבי היום!!!" היא צרחה לאליס. שצצה תוך שניות.

"אבל קבענו את זה לפני שבוע!" אליס שילבה ידיה, "אם את מבריזה אני שונאת אותך."

"קודם תגידו לי מה קורה הערב." אמרתי מבולבלת.

"היום הולדת שלך!" שתיהן אמרו ביחד.

"הולי שיט" החוורתי.

אשכרה שכחתי את היום הולדת שלי?
טוב. תמיד שנאתי ימי הולדת בכל מקרה.