Our neighborhood

פרק 52

עלה לי רעיון חדש לסיפור והוא כל כך אדיר אתן לא תדעו מאיפה הוא בא לכן...(זה לא קשור לפרק הזה.)
קריאה מהנה 💜

--
"אני מקווה שנהנת." אליס התיישבה על שולחני,מחייכת.

"נהנתי?" גיחכתי, "זה היה הערב הכי טוב שיש!"

"אני שמחה."

"תודה על הכל" קמתי וחיבקתי אותה.

"בקטנה!" היא ליטפה את הכתף שלי.

בסביבות השעה 3, שנייה לפני שיצאתי מהעבודה,פניתי לשירותים.
השלפוחית שלי לא בדיוק הולכת לחכות בנסיעה קצרה בדרך כלל אבל בשעות האלו תמיד יש פקקים.

עשיתי פיפי ויצאתי,נתקלת באמנדה.

"היי!" היא אמרה,מביטה בי מהמראה.

"היי" חייכתי אליה.

"את כבר הולכת?" היא קיווצה גבותייה.

"כן." אמרתי,קצת מבולבלת. "זה תמיד השעה שאני בדרך כלל הולכת בה.."

"כן אבל,את יודעת..."היא הביטה למטה,אל ידה.
בעוד ידה מתקרבת ואוחזת בידי.

"היד שלך כל כך רכה" היא ציחקקה ברכות.

"הרבה קרמים." אמרתי, "גם שלך רכה."

"אני מניחה." היא התקרבה אליי עם גופה.

"באמת." אמרתי. אך טיפה מרגישה מאוימת. מה היא עושה בדיוק?

"אני שמחה שלא צריך להסתיר יותר את הרגשות בנינו." היא הניחה אצבע בין שפתיה. מנסה לצאת סקסית..אני מניחה?.

"מ..מה?" גירדתי בראשי באי הבנה.

"אני גם אוהבת אותך" היא חייכה,נצמדת אליי ומתחילה לנשק את צווארי.

מרוב ההלם קפאתי במקומי.
הרגשתי כאילו אני פאקינג נאנסת על ידי החברה הכי טובה שלי.
היא נישקה אותי בפה,ועמדתי מולה.
קפואה לחלוטין לסיטואציה הזו.

עד שהתפקחתי.

"מה לעזאזל?" אמרתי בקול,הודפת אותה ממני.

היא הביטה בי בבילבול, "אמרת שאת אוהבת אותי"

"ב..בתור החברה הכי טובה שלי!" הנחתי יד על ליבי,לא מסוגלת להסתכל עליה. "יש לי חבר,אמנדה. את יודעת את זה."

"בראון זה הבעיה?" היא תהתה.

"לא!" שילבתי ידיי בכעס, "הבעיה היא שאני לא לסבית!"

"למה?" היא אמרה.

"אני מצטערת אם הבנת אותי לא נכון שלשום." לקחתי את תיקי מהכיור.

"אמרת לי שאת אוהבת אותי." היא אמרה בהשפלה, "לא אמרת את זה לאף אחד אחר חוץ ממני."

"בתור החברה הכי טובה שלי,אמנדה." יצאתי מהחדר במהירות.
קצת הרבה מבוהלת.