פרק 3

4.3K 276 36
                                    

קריאה מהנה💝

"היי בייב"עומר אמר,מחייך אליי.
בייב?באמת?
"היי,אני האמתי ממהרת לשיעור" גירדתי בראשי באי נוחות.
"איזה שיעור יש לך?" הוא תהה,
"מתמטיקה" נאנחתי,לברוח לו לא יהיה מכבד כל כך.

לא שהיה לי טיפת כבוד אליו לנוכח העובדה שהוא מתייחס לפדרו מגעיל ומרחיק את לוקאס מאיתנו.

"אני שונא את החרא הזה" הוא צחק,מדליק סיגרייה.
"אני אוהבת מתמטיקה" אמרתי
"וואו,ספרדיה אוהבת מתמטיקה?" הוא צחק
"מה זה אמור להביע?" לא צחקתי כלל.
"כלום,פשוט,את יודעת." הוא ניסה להסביר את עצמו.
"לא,אני לא יודעת האמתי"
ידעתי בדיוק למה הוא התכוון,תמיד היה את הסטיגמה הזו מכיון שבאתי מהשכונה שבא באתי אני טיפשה.
"השכונה ממנה את באה לא יצא ממנה אף אינטשיין" הוא גיחך.
הוא התכוון לבדיוק מה שחשבתי.
"אתה חמור"אמרתי,ונכנסתי לבניין.
זין חוסר כבוד.

"סליחה על האיחור" אמרתי למורה,בשנייה שנכנסתי.
"כמובן שהספרדיה תאחר" מישהו אמר ונשמעו צחקוקים אחריו.
מה לעזאזל קורה עם כלום היום????
הנפתי לעברו אצבע שלישית והתיישבתי.
"וואו ממש גנגסטרית" הוא אמר שוב,צוחק.
גילגלתי עיניים ובחרתי להתעלם ממנו,לא יעזור לי להתווכח עם השמוק הזה.

"הוא סתם זין,אל תתייחסי אליו" שמעתי לחישה מאחוריי.
מה שבטוח,זה לא היה הקול של לוקאס אוו פדרו.
הסתובבתי,פוגשת פנים לא מוכרות.
אך הוא היה נראה פאקינג אלוהי.
"תודה" חייכתי חיוך קטן והוא חייך בחזרה חיוך של מיליון דולר.ליטרלי.

"היי,אני דילן" צץ הבחור שהגן עליי בשיעור מתמטיקה.
"היי,אני מארינלה אבל תקרא לי מארי" אמרתי בחיוך,
סוף סוף מנסים להתחבר אליי ולא מתייחסים אליי כאל מוזרה.
"נעים להכיר"הוא חייך אליי,
הוא מושלם,אלוהים.
"תודה על העידוד במתמטיקה,הייתי צריכה את זה" חייכתי.

פיתחנו שיחה קצרה,עד שכבר המרפק של פדרו חדרה את צד ביטני.
"מה?"כמעט וצעקתי ברגע שהוא הלך.
"מי זה?" פדרו אמר בחיוך קטן
אלוהים אדירים,הוא שעה משגע אותי ש ע ה !!!בשביל לשאול מי זה. יש לו מצב שאני אוהבת אותו כל כך.
"אתה חמור" צחקתי והנחתי את ראשי על כתפו. "איזה בן זונה משיעור מתמטיקה ירד עליי אז הוא פשוט אמר לי שהוא חמור אוו משהו כזה"
לוקאס הופיע,והניח את תיקו לצידי.
"מה יש לך?" הוא בחן את פניי.
"מה?''
"מה זה המבט הזה שיש לך?"
"אין לי שום מבט מה אתה רוצה"צחקתי
"היא מאוהבת"פדרו אמר,וצחק.
"לא אני לא!" צחקתי
"במי?" לוקאס לא היה קרוב אפילו לחיוך.
"מקנא?" פדרו צחק עליו.

אם זה לא היה פדרו מדבר כך ללוקאס,סביר להניח שלוקאס היה רוצח אותו.
פדרו יודע שיש בנינו משהו,
זוגיות אוו משהו,
אני חושבת שמשהו.
אני לא יודעת.
אוף.

"סתם איזה אחד" אמרתי,קוססת את ציפורניי.
לוקאס יכול אוו להתחרפן אוו לשים על זה פס.

אני לא יודעת למה אני רוצה שהוא יתחרפן,
אני רוצה שהוא יגיד משהו,אני רוצה שיביע אכפתיות שאני מתאהבת במישהו.
ואני לא יודעת אפילו למה.
אנחנו לא יוצאים אוו משהו,למה שיעשה את זה?

Our neighborhoodWo Geschichten leben. Entdecke jetzt