Helps

פרק 36 - מקום אחר

עמדתי בכביש מולי, מנסה לתפוס מונית כלשהי שתקח אותי לכיוון האוניברסיטה ללא הצלחה, ובדיוק ראיתי מונית באופק שהתכוונתי לעצור אבל היא עצרה לבחור שהיה משמאלי, ולא לקח לי הרבה זמן להבין שזה הבחור עם המבטא ממקודם. הוא דיבר עם נהג המונית לפני שהתכוון להכנס ואז ראיתי שהוא שם לב אלי ואמר לנהג לחכות והלך אלי. ״הבנתי כבר שאין לך כוח לדבר, אבל אם את צריכה לאוניברסיטה מה שרוב הסיכויים שנכון עכשיו שהסימסטר התחיל- את מוזמנת לחלוק איתי את המונית״ הוא אמר ואני חשבתי לרגע ואז לקחתי את המזוודות שלי והתקדמתי אל המונית יחד איתו, הוא לקח את המזוודות שלי והכניס אותן לתא המטען בזמן שנכנסתי פנימה לרכב. הוא התיישב לידי והנהג התחיל לנסוע. הנסיעה הייתה מעט שקטה אבל זה היה לי נחמד כי רציתי שקט. התחיל להיות דיי חשוך בחוץ ונהיה לי עצוב. עצוב לי שאף אחד מבני המשפחה לא יוכל ליצור איתי קשר, שהם פשוט נעלמו לי מהחיים. בא לי להתקשר לגרייס, ולהגיד לה שנחתתי, לסמס לבתאני כמה יפה פה רק מחלון המונית.

״את יכולה לפחות להגיד לי איך קוראים לך?״ הוא שאל ואני הורדתי את המבט מהחלון שלי והסתכלתי קדימה לשימשה הגדולה. ״אריאל״ אמרתי בשקט. ״פאביו״ הוא אמר עם מבטא קל ותהיתי מאיפה הוא אבל לא היה לי כוח או רצון לשאול. ״אנחנו הולכים ללמוד באותה אוניברסיטה אחרי הכל ולא נראה לי שתצליחי להשיג ככה הרבה חברים שם״ הוא אמר גורם לי לשלוף חיוך קל. ״מצטערת... באמת.. תנסה לתפוס אותי ביום אחר.. עבר עלי הרבה״ אמרתי בהכי נחמדות שיכולתי והוא הנהן ושתק.
המשכתי להסתכל מהחלון ולאט לאט העיניים שלי נעצמו, מנסות לשטוף ממני את כל העייפות שהייתי בה.

******

״אריאל, הגענו״ קול שקט העיר אותי לאט ופתחתי את העיניים כדי למצוא מולי נוף מדהים של חוף ענק, המונית עדיין נסעה, ואני ראיתי את הים הגדול נוצץ בלילה, ידעתי שזאת עיר של חוף, אבל לא ידעתי שזה יהיה חוף כזה עצום, והגלים פה היו מדהימים... אבל לא הייתי בטוחה שאני רוצה לחזור לגלוש.

אחרי מספר דקות המונית עצרה מול אוניברסיטה ענקית ויפה, יצאנו מהמונית ולקחנו את המזוודות שלנו. התכוונתי להוציא מהתיק שלי כסף אבל ראיתי שפאביו בדיוק הוציא בעצמו ונתן לנהג שנסע משם במהירות. ״חשבתי שאנחנו חולקים מונית״ אמרתי והוא חייך מעט. ״בסדר, את חייבת לי עכשיו״ הוא אמר ולקחתי את המזוודות ונכנסתי פנימה. נכנסתי לכניסה המדהימה והענקית, זה היה נראה כמו לובי של מלון מטורף, מה זה? לאן הגעתי? זה נראה כמו גן עדן!
המקום הזה קיבל אותי ללמוד בו?? הייתי בהלם.

הגעתי לכניסה הענקית ולקבלת הכניסה הגדולה. ״היי... אה.. אריאל ג׳ורג׳-״ עוד לא הספקתי לסיים להגיד משהו והונח לכיווני על הדלפק מפתחות ומספר טפסים. אמרתי תודה והלכתי לאיזור המגורים לפי המפה שהיה כתוב לי בטפסים. זה היה נראה כמו מגורי בנות, בגלל העיצוב אני מניחה, וזה היה ענק. חשבתי שאני הולכת לגור בחדרים עם שתי שותפות, אבל מסתבר שאני הולכת להתגורר בדירת שותפות.
עמדתי מול הדלת הענקית ולמרות שהיה לי מפתח החלטתי לצלצל בפעמון הגדול, ושמעתי איך הוא מצלצל מבפנים.