Our neighborhood

עונה 2 פרק 2

"שיט! אחי אתה איתנו בחדר?" ברייאן אמר וצחק.

גיחכתי, "מסתבר,נחמד לפגוש אותך בצורה כזו"
הודתי לאלוקים בלב שאני לא אצטרך לאכול לבד.
ואולי קצת שאני בחדר עם בחור כזה חתיך.

"תפסתי לנו מקום שמה" טד הצביע על מקום באמצע,סביב כל הספורטאים..נפלא.

הלכנו אחריו והתיישבנו ביחד עם כמה אנשים שכנראה חברים של טד וברייאן מהמקום בו הם באו.

"כנראה זה היה סתם שמועה שהבן של בראון מגיע,כי עד עכשיו אף אחד לא ראה אותו." שמעתי מאחורי גבי,מעמיד פנים שאיני מאזין לשיחה.

"יכול להיות שפשוט הוא לא יצא מהחדר או משהו,זה לא הגיוני "נשמע קול של בחורה,ספק מאוכזבת ספק משועממת.

"יש פאקינג 60 אלף תלמידים,וכולם מחפשים אחריו. באמת נראה לך שאפילו אחד לא ראה אותו?"

"אתה חי בסרט שכולם מחפשים אחריו" היא גיחכה.

"הבנת את הכוונה שלי" הבחור התעצבן שזילזלו בו.

אני מניח שאני מסתתר מעולה אפילו שאני לא כל כך מנסה.

"דניאלללל?" קולו של טד העיר אותי ממחשבותיי.

"כן,אחי?" חייכתי אליו.

"אתה מוכן להגיד לברייאן שהסכמת לישון במיטה למעלה?" טד אמר,נקרע מצחוק.

התחלתי לצחוק "כן,הסכמתי לישון למעלה."

ברייאן קפץ במקומו, "שיט!! אני פאקינג אוהב אותך!" גורם לנו לצחוק יותר.

"היי" באה בחורה בחיוך קטן והתיישבה לצידנו.

"בייבי גירל"  ברייאן אמר וקרץ לה.

"הספקתם להתאקלם בחדר שלכם?" היא פנתה לטד וברייאן.

"כן,הכירי את דניאל" ברייאן אמר,מציג אותי.

"היי!" היא אמרה לי בחיוך,בוחנת אותי בעינייה.

"היי,אני דניאל " אמרתי בחיוך.

"אלכסיה" היא הינהנה. "אנחנו הכרנו הבוקר שהרכב שלי הפסיק לעבוד משום מה."

"הקמנו אותו לתחייה בשניות" ברייאן פלירטט איתה וקרץ לה.

"תותחים" היא הביאה בוקס קטן לשרירים שלו וחייכה.

טד רק הביט בהם וצחק.

הם חבר'ה ממש נחמדים,אין שום סיבה שלא נתחבר.

המשכנו לדבר כולנו עם החברים של טד וברייאן על כל השיעורים שלקחנו,החדרים שלנו וכ'ו עד שקבוצת המעודדות עצרו את השיחה בין כולם.

הן נכנסו בחולצת בטן ומכנס-תחתון שלא משאיר שום מקום לדמיון,אוחזות בפונפונים צבעוניים ושרות על הקולאג'.