Our neighborhood

פרק 52

היה לי תמיד הרגשה שהיא לסבית.
לעולם לא חשבתי שתהיה מאוהבת בי.

רציתי רק לצאת מהמקום הזה,לא לראות את פניה.

"מארי!" היא החלה לרוץ אחריי.

ורצתי כאילו יש מפלצת מאחוריי.

כאשר הגעתי לרכב שלי,נכנסתי אליו במהירות ויצאתי לדרך.
לא נותנת לאמנדה צ׳אנס אחד.

צלצול הודעה נשמע.

"מה עובר עלייך"
מאמנדה.

אהההה,מה עובר עליי? זה לא שבמקרה החברה הכי טובה שלי נישקה אותי.

כמעט ועשיתי תאונה,מרוב שהייתי שקועה במחשבות שלי.

לאחר שהגעתי הביתה,הכנתי לדניאל ארוחה קצרה. מנסה להשכיח מראשי את המחשבות על אמנדה.

בסביבות השעה 6 בערב אמנדה באה לביתי,
שמחתי שלפחות דניאל לא בבית,וזה התור של מייסון איתו.

"מה את עושה פה?" אמרתי לאחר שפתחתי את דלת ביתי ופגשתי בה.

"תתני לי הזדמנות לדבר איתך על זה." היא נכנסה לבית. ללא הזמנה,למיטב ידיעתי.

"אין לי על מה לדבר איתך,בבקשה. תעופי לי מהבית." אמרתי בכעס.

"בייב,בבקשה ת-"

הנפתי ידיי באוויר "אל תקראי לי פאקינג בייב!"

"מארינלה." היא תיקנה, "בואי נתנהג כמו בוגרות ונדבר על זה."

"כמו בוגרות? את פאקינג אנסת אותי בשירותים."

"מה?" היא אמרה בשוק, "אני לא!!"

"כן,את כן." גילגלתי עיניי," זה נחשב הטרדה מינית!!"

"א..אני מצטערת,אוקיי?" היא גירדה בראשה באי נוחות. "חשבתי שגם את אוהבת אותי."

"יש לי חבר!!" הדגשתי.

"א..אני לא יודעת." היא נאנחה.

"אין פאקינג מה לדעת!!"

"את בטוחה שאת לא לסבית?" היא אמרה בעצב.

"כן!!" צעקתי.

"אז למה אמרת לי שאת אוהבת אותי??" היא צעקה בחזרה.

"כי אני באמת אוהבת אותך." אמרתי, "בתור החברה הכי טובה שלי."

"טוב," היא הניפה ידייה באוויר, "זה מצב מחורבן."

"אפשר פשוט לשכוח מזה." הצעתי.
ידעתי שלעולם לא אשכח את זה, אבל לאבד את אמנדה זה לא אופציה.

"לא," היא הפתיעה אותי. "אני רוצה אותך. ולהיות לצידך כל יום והמחשבה הזו שלעולם לא נהיה ביחד היא תהרוג אותי."

"אמנדה.." הייתי חסרת מילים.

"פשוט עצוב לי שאת לא אוהבת אותי כפי שאני אוהבת אותך."