Our neighborhood

פרק 51

"אני דן" הוא חייך.

"אני לא מעוניינת" הנפתי אצבע שלישית ולקחתי שוט שהברמן הושיט לי.

"אני רק רוצה שנהיה ידידים" הוא אמר.

"ושוב, " נאנחתי "אני לא מעוניינת."

הלכתי אל אמנדה,שרקדה עם בחורה כולשהי.
תמיד תהיתי אם אמנדה בי. ולמרות שהיא החברה הכי טובה שלי לעולם לא היה לי את האומץ לשאול מאחר ותמיד חשבתי שאם היא לא סיפרה לי אז היא כנראה לא מעוניינת ואין שום צורך ללחוץ עלייה.

אני יודעת שאוהב אותה בכל מקרה.
לא חשוב לי מה ההגדרות המיניות שלה,
היא עדיין החברה הכי טובה שלי.
היא ואליס.

"על מה את חושבת?" אליס צצה מולי,גם היא מחוקה בדיוק כמוני.

"שום דבר" חייכתי אלייה והתיישבתי.

"עומר ניסה לנשק אותי." היא אמרה.

"מה?" אמרתי,מופתעת.

"כן." היא הייתה מופתעת גם היא, "אבל הוא נראה שיכור לחלוטין. אני לא חושבת שהוא בכלל זוכר מה קרה לפני דקה."

"אבל את מאורסת! התארסת מולו!" פערתי פי.

"אני יןדעת,נכון?" היא צחקה, "הוא מחוק מידי. לא נורא,לפחות הוא רק ניסה ולא באמת התנשקנו."

"כן,כנראה." גיחכתי. "עומר בחור נחמד."

"אני מניחה." היא שתתה כוס מים, "אומיגאד!" היא קמה ממקומה וקפצה, "השיר האהוב עליי!!!"

היא הקימה אותי ורצה,שאני נגררת אחרייה אל אמצע רחבת הריקודים.

בשעה 5 חזרתי הביתה.
עייפה אך מרוצה מאחד הלילות האלה שגורמים לי להודות על החיים שלי.

החדר שלי היה עמוס במתנות והבטחתי לעצמי שמחר כבר אפתח את כולם,
שכבתי על המיטה ונרדמתי בשניות.
הייתי עיפה מידי בכדי להוריד את הבגדים אוו את האיפור.

בסביבות השעה 3 קמתי מהרעש של הטלוויזיה של דניאל.

"דניאל?" מלמלתי בקול צרוד,מביטה בחדרו.

"מה?" הוא הפנה את מבטו מהטלויזיה.

"תלמיך,בייבי." חייכתי אליו.

"ניסיתי להעיר אותך יותר מוקדם ולא קמת פשוט." הוא אמר והנהנתי.

"תודה" נישקתי אותו והתיישבתי במיטתו,משפשפת את עיניי.

"אז איך היה?" הוא כיבה את הטלוויזיה.

"ממש כיף." חייכתי, "אני די צרודה מהכמות שצרחנו שמה מהנאה."

"כן שמים לב" הוא צחק, "הביאו לך הרבה מתנות"

"כן." הנהנתי, "אשטוף פנים ואני אוכל ואחכ רוצה שנפתח אותן ביחד?" הצעתי והוא הנהן בשמחה.