Our neighborhood

פרק 50

"את צוחקת עליי" אמנדה גיחכה.

"שכחתי מזה לגמרי. אני אבוא,אל תדאגו."הרגעתי אותן.

"כי חסר לך שלא." אליס הניפה אצבעה מולי והנהנתי בחיוך קל.

בסביבות אחה"צ,לאחר שהשתחררתי מהעבודה,דיברתי עם הבייביסיטר וקבענו שתבוא בערב.
לאחר מכן הכנתי לדניאל ארוחת נישנוש קצרה,בעודו רואה כדורגל.
ואז נכנסתי להתקלח.

עשיתי לעצמי שפם גבות במהירות,מסכת פנים בקטנה וכאשר יצאתי הרגשתי נקייה בצורה מטורפת. הרגשתי גם קצת חגיגית כי זה היום הולדת שלי.

לפני שעברתי לקליפורניה, לא ייחסתי חשיבות ליום הולדת שלי. לעיתים קרובות הייתי שוכחת אותו בכלל.
אבל כאשר עברתי לקליפורניה והכרתי את אמנדה, אליס וחבריי למשרד אין דבר כזה שאעבור יום הולדת בלי משהו שידגיש את זה שיש לי יום הולדת.

בחרתי שמלה לאחר בדיקה של בערך 5 שמלות שחשבתי עליהן וכאשר הייתי בטוחה על האחת הנחמדה שבחרתי דפקו על דלת ביתי.

אני נפגשת עם אמנדה ואליס במסעדה. מי זה יכול להיות?

דניאל היה שקוע במשחק כדורגל,לכן לא פתח.
התקדמתי לעבר הדלת ופותחת אותה.

בחור עם מכנס וחולצה שחורים הופיע מולי,אוחז בכמה וכמה שקיות.

"יש לי משלוח שמיועד לך" הוא אמר והושיט לי את השקיות.

"מ..מה?" אמרתי,מבולבלת.

"אפשר תמונה?" הוא אמר בחיוך מתרגש.

"רגע" ניסיתי לסדר את המחשבה בראשי, "ממי זה?"

"אני לא יודע,יש לך פתק. תקראי אותו." הוא הצביע על השקית שהיה בה פתק, " אז אפשר?"

חייכתי חיוך מאולץ והנהנתי, הוא בהתרגשות הוציא את האייפון ונכנס למצלמה. צילם כמה תמונות איתי והלך בהכרת תודה.

נכנסתי לבית,נועלת אחריי ולוקחת את השקיות לחדרי.
הם היו קצת עמוסות וכבדות.

הנחתי אותן על מיטתי ובדיוק שבאתי לפתוח אותן לוקאס התקשר מהסקייפ במחשב נייד שלי.

נו,באמת.

כמובן שלוקאס קודם לכל שקית שבעולם, גם אם רשום עלייה פאקינג "שאנל".
והיה רשום שמה שנאל.
עמדתי להתעלף וקיוותי שהשליח לא יגיד שזה טעות במשלוח.

עניתי לשיחה והנחתי את המחשב על המיטה.

"היי בייבי" הוא חייך אליי,מביט למסך.

"היי" אמרתי,בהתרגשות שאני רואה אותו.

"מה קורה,יפהפיה?" הוא היה נראה טיפה עייף.

"אתה נראה עייף." קיווצתי גבותיי.

"אני די עייף." הוא גיחך.