Our neighborhood

פרק 48

"אני אשב פה עם הטלפון.." הוא אמר והוציא את הטלפון. הנהנתי והתחלתי בעבודתי.

הופתעתי שהיה כה שקט,מגחך מידי פעם אל הטלפון.
ושמחתי שנתן לי זמן לעבוד ולא עשה בעיות.

"מארי?" נשמעה צעקתה של אמנדה. "תשלחי לי את טופס 368 שוב פעם הוא לא עוב-" אך היא נעצרה כאשר היא ראתה את לוקאס.

"שלחתי את זה 3 פעמים משום מה זה לא נשלח לי." נאנחתי.

"ת...תביאי לי" היא בחנה את לוקאס,שהיה שקוע בטלפון, היא התקדמה אליי ואל המחשב ולחצה על כמה מקשים ונשלח בשלמותו.

היא תמיד ידעה יותר ממני במחשבים.
הייתי סבירה בזה.

"איך קוראים לך?" לוקאס לפתע דיבר.

אני ומנדי הסתובבנו,ולוקאס חייך חיוך קטן.

"אני?" היא הרימה גבותייה והוא הנהן, "אמנדה."

"אני לוקאס" הוא הושיט את ידו ללחיצת יד,היא לחצה אותה וחייכה אליו.
"אז,את ומארי חברות? אוו שלא.."

"כן,אנחנו חברות טובות." היא אמרה.

"נחמד." הוא חייך אלייה, "אז,אמנדה. מה מארינלה אומרת עליי בחדרי חדרים?" הוא קרץ לה.

"אלוהים אדירים" גיחכתי.

"עדיף שלא תשמע" מנדי צחקה והלכה.

"דביל" אמרתי לו והוא צחק

"תמונה יפה" אליס שלחה לי הודעה לאחר רבע שעה של שקט והתרכזות בעבודה.

"??" שלחתי בחזרה.

היא שלחה לי קישור ונכנסתי אליו.

תמונה שלי בוהה במסך מחשב של העבודה,שיערי משוך לאחור ורואים לי ממש יפה את הסומק.
זה הסומק האהוב עליי.

רגע,מאיפה התמונה הזו?
אלו אותם בגדים שאני לובשת עכשיו.

הבטתי על הקישור המלא.
מדף האינסטרגם של לוקאס.

" mi hermosa "
נכתב לצד התמונה.
על ידי לוקאס.

מיליון לייקים,
300 אלף תגובות.

דאמט.

לוקאס תייג אותי בתמונה,לכן תוך ארבע שניות נהיה לי מעל לחצי מיליון עוקבים.

מה לעזאזל?

"לוקאס!" לחשתי בכעס,מסתובבת אליו.

אך הוא ישן.

לקחתי את הטלפון שלו וגיחכתי לעצמי.

הקשתי את הסיסמא בקלות,
היה לי ברור מאליו מה תהיה הסיסמא.

היום הולדת של פדרו.

לאחר מכן,נכנסתי לטוויטר והרשתי לעצמי לכתןב לו ציוץ.

Hello

תוך פחות משנייה,החלו הלייקים.
והתגובות.

אם אני אעלה משהו לפייסבוק שלי,
אקבל אולי יותר מ50 לייקים רק בגלל דניאל.