Our neighborhood

פרק 24

היה בי תקווה,אבל היא דעכה לאחר כל יום שהיא לא באה.

עד שנעלם לי התקווה לגמרי.

עליתי לקומה הראשית של האצטדיון,מלווה ב4 מאבטחים ויצאתי רק מהאצטדיון לאחר רבע שעה מהעומס של הקהל שזינק עליי מכל עבר.

שרק התחלתי את הקריירה שלי,פחדתי מזה פחד מוות אבל עכשיו התרגלתי לגמרי.

לאחר 8 שנים בקריירה שלי,זה נהפך לשגרה.

"לבית מלון?" הנהג הפרטי שלי,מייקי,ווידא איתי.

"לא,לחנות  של אפל." הורתי לו והוא הנהן.

לאחר שהגעתי לחנות של אפל,כמה מעריצים שהיו במקום במקרה ביקשו להצטלם ונענתי לבקשה בשמחה.

לאחר מכן נכנסתי לחנות של אפל וביקשתי אייפון,פנו אליי בערך 5 עובדים של אפל והמנהל פתאום צץ לאחר 5 דקות של התייעצות עם העובדים.

"שלום אדוני, אני מארקל ספארקס, המנהל של סניף אפל." הוא אמר ולחץ את ידי.

אני לא מבין על מה כל המהומה,אני כולה רוצה לקנות פאקינג אייפון מזורגג.

"נעים להכיר אני לוק-" התחלתי להגיד,לוחץ את ידו אך הוא קטע אותי והשלים את משפטי.

"לוקאס בראון. אין צורך שתציג את עצמך,כולם מכירים אותך" הוא צחק צחוק לחוץ וחייכתי אליו חיוך מאולץ.

האיפוק שלי לא בשמיים ואין לי פאקינג כוח אחרי המשחק הארוך.

"אז מה אתה בדיוק צריך?" המנהל שאל,מפנה את כל תשומת ליבו אליי,מעיף את העובדים שהיו איתי עד לפני שבא.

"הם היו איתי כבר,זה בסדר" החזרתי אותם אליי, התמודדתי עם חראות כמוהו עוד לפני שהתפרסמתי.

"לא לא,כל תשומת ליבי מופנת אלייך. הם יכולים ללכת" הוא אמר,מנפנף אותם בידיו.

והם עומדים בינינו,לא בטוחים מה לעשות.

"אני מעריך את זה,אדוני. אבל אני אשמח להמשיך את השיחה שלי איתם." אמרתי,ואני נשבע שעמדתי להכניס לו אגרוף.

יכלתי לראות את מנהל המקום מוציא עשן מהאוזניים והולך בחיוך קטן,העובדים חייכו אליי והמשיכו להסביר לי על האייפון הטוב ביותר שיש.

"איזה צבע יתאים לבחורה?" שאלתי.

"זהב. המון בנות קונות את הצבע הזה" אמר עובד אחד.

"ויש גם וורוד זהב." אמרה עובדת אחרת.

" היא לא בחורה של וורוד." גיחכתי והיא חייכה אליי והסמיקה.

"אוקיי,אז תתנו לי אייפון 6S כרטיס זיכרון הכי גבוהה וביטוח לשנתיים אוו משהו בסגנון." אמרתי אליהם והם הינהנו ורצו לעשות את עבודתם.