האוזניים כואבות לי. המוזיקה חודרת לי לתוך הפאקינג שכל. והכל מסתובב. איפה לעזאזל פדרו ולוקאס? בחנתי את הסביבה,הראש הסתובב וכולם זזו מהר מידי,הייתי צריכה להתמקד טוב ולחפש אותם. השעה הייתה כבר שלוש לפנות בוקר,יש לימודים מחר. אני צריכה למצוא אותם.
לאחר רבע שעה של חיפושים,ראיתי גוש שיער די מוכר,שיערתי שזה לוקאס. ללא הרבה מחשבה סובבתי את האדם,ונישקתי אותו,עוצמת עיניי ונהנת.
אין לו את הטעם של לוקאס,זה לא לוקאס. פתחתי את עיניי בבהלה,רואה את פדרו מופתע בהחלט.
אלוהים אדירים,אני הרגע נישקתי את פדרו?
"מארי?" הוא אמר מבולבל. "אני מצטערת" הסמקתי. "חשבתי שאתה לוקאס" "למה את מצטערת? אני לא מספיק טוב בשבילך?" הוא התעצבן. "אתה שתוי,בדיוק כמוני." גילגלתי עיניי "נדבר אחר כך" טפחתי על כתפו. "שיהיה" הוא נאנח. "איפה לוקאס?" "אני לא יודעת." אמרתי והתיישבתי לצידו.
בחצי שעה שעברה,פדרו לא הזיז את עיניו מפניי, הוא פשוט בהה בי בצורה הזויה. לא הבנתי אם זה עצם העובדה שהוא שיכור.
השלבים כאשר אני שיכורה: שלב 1: קולנית,פסיכית. שלב 2: אשב ואשתה,יוצרת קשר עם אנשים אך לא ברעש כמו בשלב 1. שלב 3: בשקט,לא מוציאה מילה,הכל מסתובב סביבי ואני מרגישה כאילו חד קרן תקע את הקרן שלו בראשי.
לעזאזל,אני בשלב השלישי. בכדי לשמור על שפיותי, התחלתי לספור את המנורות במקום. מביטה מידי פעם על האנשים ברחבת הריקודים, כולם היו נשמות אבודות. לחלקם היו עצב בעיניים,חלק ניסו רק לשכוח מהחיים המחורבנים שלהם. אה,כן. יש גם את החלק ה4: אני חושבת שאני משוררת אוו פסיכיאטרית. משהו בסגנון.
לאחר כמה זמן,כבר לא שמתי לב, לוקאס חזר,עם בחורה לטינית משגעת. הייתי מזיינת אותה. אוח מה לעזאזל אני אומרת? אני חייבת לישון.
"איפה היית?" שאלתי את לוקאס,אך ידעתי בדיוק איפה הוא היה. "בואו נלך?" הוא התעלם משאלתי. "תודה לישו תודה לבודהה אוו למי שלא יהיה!" צעקתי,מביטה ללמעלה.
קמה אך כמעט נופלת ופדרו מרים אותי. כמו כלה. מה.לעזאזל.עובר.על.החמור.הזה.
הגענו לבניין וכולם הלכו לבית שלהם,אך לא נכנסתי לבית לפני שפדרו אחז בידי. "מה?" שאלתי,כאשר הוא עצר אותי מלהיכנס לבית. "אני חייב לשאול אותך משהו." הוא אמר,הוא היה נראה לחוץ במיוחד. וקצת שיכור. "ברור,מה יש בייב?" שאלתי,מחייכת אליו. "את אוהבת אותי?" השאלה הזאת נפלה משום מקום. "כמובן" חייכתי חיוך קטן. "גם אני אוהב אותך. מאוד."הוא אמר,מלטף את פניי.
אוקיי,זה היה המצב הכי מביך בעולם. "תודה,אני משערת?" מה כבר אפשר להגיד במצב הזה? "תרצי לצאת איתי לדייט?" הוא שאל בחיוך קטן. אך לאחר שנייה הקאתי על כל הנעליים שלו, היה על פניו הבעת גועל,והרגשתי נורא. "אומיגאד אני כל כך מצטערת"אמרתי,מורידה את החולצה ומנקה את נעליו. "בייב,זה בסדר. את בסדר?" הוא הקים אותי והנהנתי. "פסיכית,עכשיו קר לך" הוא הוריד את החולצה שלו,ובהה בחזה שלי תוך כדי. "זה בסדר." צחקתי "מה רצית לשאול?"
הייתי כל כך מחוקה והוא מנסה לנהל שיחה רצינית,אני סתומה לגמרי.
"שאלתי אם תרצי לצאת איתי לדייט?" הוא גירד בראשו. "מה?" התחלתי לצחוק. "פאק עוד פעם התערבת עם לוקאס מי יצליח לעבוד עליי שנצא לדייט?" התפוצצתי מצחוק בפניו. אני ופדרו? גם לא בעוד מיליון שנה. פדרו נורא נחמד ופשוט...זה....אנחנו לא מתאימים. לא מגיע לו כלבה כמוני,הוא צריך מישהי מהממת ומתוקה ושתאהב אותו כפי שיאהב אותה. וחוץ מזה,הוא כמו אח שלי.
הבנתי שפדרו לא צוחק כאשר ראיתי את מבטו הפגוע מביט בי. "אמממ..אהה..." הסמקתי מבושה. זה היה מצב ממש לא נעים. "פדרו אנחנו ידידים ממש טובים אני לא חושבת ש-" אמרתי אך נקטעתי על ידי פדרו. הוא היה עצבני,מאוכזב ופגוע. "את יודעת מה? אני באמת חשבתי שאת אוהבת אותי! כמו שאני אוהב אותך! אבל כנראה שתמיד תהיי שייכת ללוקאס!" הוא צעק,עצבני. והלך במהירות. הולי פאקינג שיט.
------ ולסיום, אני מקדישה את התמונה הבאה ל qirlzswag המדהימה💝 (ככה אני מתארת את לוקאס,דרך אגב.)
Йой! Нажаль, це зображення не відповідає нашим правилам. Щоб продовжити публікацію, будь ласка, видаліть його або завантажте інше.
איך הפרק??? ביקשתן פדרו קיבלתן פדרו! ותודה שהלייקים עולים והתגובות אני אוהבת אותכןןןןן
