פרק 145

2.3K 199 176
                                    

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

*כשאני אכתוב לכן תפעילו את השיר ששמתי לפרק (אפשר לראות את הסרטון למעלה גם מהטלפון וגם מהמחשב)

עוד שבוע. עוד שבוע אנחנו חוזרים ואני מרגיש שהלב שלי עלול לצאת מהחזה שלי מרוב ההתרגשות למה שאני מתכוון לעשות היום. תכננתי הכל לפני שהגענו לכאן, אני רק מקווה שהכל יילך כמתוכנן.

אני מתקשר לאיש ששכרתי כדי לוודא שהכל מוכן. הוא אומר לי שכן ואני מתאפק לא לחייך כשאני רואה את לואי על הספה. "אנחנו יוצאים?" הוא שואל ואני מהנהן. אמרתי לו שאנחנו הולכים למסיבה של אחד החברים שלי כאן.

אנחנו יוצאים לבחוץ ולואי פוער את עיניו כשהוא רואה את הלימוזינה. "וואו." הוא צוחק ואני מושך בכתפי, "חשבתי שכדאי שנגיע לשם בהתאם."

אנחנו נכנסים ויש בקבוק שמפניה על המושב מולנו. "רוצה לשתות?" אני שואל והוא מושך בכתפו. אני פותח את הבקבוק ומוזג לשנינו.

במהלך העשרים דקות של הנסיעה, אנחנו שותים ומדברים קצת. אני מנסה כמה שיותר להתחמק משאלות על ה'מסיבה' כי אין כזו. כשאנחנו מגיעים, אני יוצא ראשון ופותח את הדלת בצד השני בשבילו.

הוא מסתכל על הבית הענק. "בית החלומות שלי, לגמרי." הוא צוחק ואני מחייך, מחזיק את ידו ומוביל אותו לבפנים.

"איפה האנשים?" הוא שואל ואני מגרד את עורפי, "אני מניח שהגענו קצת מוקדם."

*תפעילו את השיר עכשיו*

הוא מהנהן ואני עוצר אותו מללכת עוד. "לואי, יש לי משהו להראות לך ואני צריך לכסות לך את העיניים."

"כאן?" הוא מקמט את מצחו ואני מהנהן, מוציא צעיף שחור והוא נותן לי לקשור אותו סביב ראשו.

אני לוקח את ידו שוב ומוביל אותו למטה. אני פותח את הדלת, מסתכל על החדר עצמו. יש וילונות לבנים קשורים ותלויים לכל אורכו, בדיוק כמו שתכננתי, בסוף החדר יש וורדים על הקיר בצורת לב והאיש ששכרתי מביא לי את הטבעת שקניתי לפני וביקשתי ממנו לתת לי אותה שם. אני עוזב את ידו של לואי, כורע ברך מולו. "אתה יכול להוריד את הצעיף עכשיו." אני אומר ומחייך.

הוא פותח את הקשר ומוריד את הצעיף, פותח את עיניו ופוער אותן ישר כשהוא מביט בי, ואז על החדר.

"הארי, אני-"

אני משתיק אותו, חוזר על מה שרציתי להגיד בראשי ומתחיל. "המטרה של החופשה הזו בשבילי הייתה להגיע לכאן, לכרוע ברך ולהגיד לך מה שרציתי להגיד לך כבר שנים. זה אולי ייראה פזיז, כי חזרנו לא מזמן. אבל חשבתי על זה כל כך הרבה לילות ואין לי ספק בכך יותר. אין לי ספק שאני רוצה להיות איתך לנצח לא משנה מה ייקרה, אתה אהבת חיי לואי. אני מסתכל על העתיד שלי ואני רואה משפחה שכוללת אותך. אני לא רואה אחרת ואני לעולם לא אראה אחרת, אני אוהב אותך כל כך שאין לי מילים לתאר עד כמה. כל מה שאני מאחל לעצמי זה לקום בבוקר כל יום ולראות אותך לצידי, רק זה יסב לי אושר. אני מוכן להתחייב לך. אז לואי וויליאם טומלינסון, התינשא לי?"

אני מביט בו, ידיו מכסות את פיו והוא בוכה. הלב שלי פועם בטירוף ואני רק מחכה לסימן, מילה. אני מרגיש שאני אתפוצץ עוד שנייה אם הוא לא יגיד שום דבר. הלב שלי מזנק כשאני רואה אותו מהנהן, מנסה להשתלט על הבכי והחיוך שלי עומד לקרוע לי את הפנים מרוב שהוא ענק. אני מתרומם ולוקח את ידו, הוא נותן לי לשים את הטבעת ומנגב את פניו. אני מצמיד אותו אליי ומנשק אותו, ידו עוטפת את צווארי וידי הולכת למותנו, מקרב אותו עד שאין מרחק נשימה בינינו.

"אני אוהב אותך כל כך הרבה הארי." הוא ממלמל כשאנחנו מתנתקים ואני מחבק אותו. "תודה על הכל. אין לי מה להגיד. אני באמת לא מוצא את המילים.. אני אוהב אותך כל כך."

"גם אני אותך." אני מחייך ואנחנו שותקים לכמה שניות. אני פולט גיחוך והוא מביט בי. אני מכחכך בגרוני, "דרך אגב, הבית הזה שלנו לשבוע."

"ומה זה אומר?"

אני מושך בכתפי, מחייך חיוך מעושה והוא נושך את שפתו.

------------------------------

כולנו יודעות מה זה אומר,,,,,

מזל טוב לקונטרול+וודינג אמאלה שנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני זוכרת את היום הראשון שהתחלתי לכתוב כאילו זה היה אתמול וואי:( דרך אגב, יעלה בערב פרק שחיכיתן לו הרבה זמן, אם חשבתן שאירוסים זה הכל, אז טעיתן.

אוהבת אתכן ככ ככ ככ ככ הרבה
תודה על הכל.

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡

Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.Waar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu