פרק 124

2.3K 256 113
                                    

איזו תמונה מהממת נכון? סליחה הייתי חייבת לשים אותה ולהגיד את זה.

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

**
נקודת המבט של לואי.

בבוקר שלמחרת, אני מתעורר ופותח את עיניי, ישר פוגש בפניו של הארי ואני מחייך, מוציא את ידי מהשמיכה ומלטף את הלחי שלו בעדינות. אני שמח שהוא נרדם, מה שעוד יותר גורם לי לחייך, זאת העובדה שהוא נרדם בזכות זה שהייתי לידו.

לאחר כמה דקות, הוא גם מתעורר ומשפשף את עיניו, מחייך ישר שהוא רואה אותי, ואנחנו עוברים למצב של ישיבה. "הרבה זמן לא ישנתי ככה," הוא ממלמל, משעין את ראשי על חזהו ומשלב את אצבעותינו.

אנחנו נשארים בתנוחה הזאת כמה דקות, ונראה שלא אכפת לו, הוא רק בוהה בקיר שמולנו ומלטף את גבי עם ידו השנייה.

"אולי נלך היום לארוחת בוקר במסעדה, ונבלה קצת? נוכל לחזור הביתה בערב." אני מציע והוא מהנהן, קם מהמיטה ואני עוקב אחריו לכיוון הסלון.

לאחר שאנחנו מתלבשים, אני רואה אותו יוצא מהדלת בלי לקחת את המפתחות של האוטו. "בוא, יהיה נחמד לעשות הליכה."

אני מהנהן, עוקב אחריו לבחוץ ומזג האוויר באמת נעים, אני משלב את אצבעותינו ביחד והוא מחייך. אני רוצה לשבור את השתיקה בינינו אבל אני לא בטוח איך, אז אני ממשיך לשתוק עד שאנחנו מגיעים למקום נחמד, די קרוב לים והכל פה טבעי ויפה. אנחנו נכנסים לבפנים ואני מתיישב בשולחן, הארי מזמין לנו לאכול ואני מוציא את הטלפון שלי.

הודעה מאת- טראוויס.

"התגעגעתי אלייך. נוכל לדבר בעוד כמה ימים? או לפחות בקרוב. מתי שנוח לך."

אני לא עונה, שם לב שהארי מתקרב ואני מחזיר את הטלפון חזרה לכיס. אני אענה לו אחר כך, הוא צודק. אנחנו צריכים לדבר ואני אספר לו על הארי ועליי, אני חושב איך להגיד לו את זה. אני לא רוצה לפגוע בו, אבל אני לא אוהב אותו יותר ואין דרך עדינה להגיד את זה בלי שהוא ייפגע. הארי שם לב לזה שאני שקוע במחשבות, ושואל על מה אני חושב. אני לא עונה, עדיף שלא נדבר על טראוויס. אני יודע שהנושא הזה מפריע לו מאוד.

אני אוכל בשקט, והארי מספר לי על התכנונים והפגישות שיהיו לו כשהוא יחזור לארצות הברית. ואז, ההבנה מכה בי, הוא צריך לחזור בקרוב לארצות הברית ואני נאנח. אני רוצה להישאר כאן, איתו. אבל כמובן שהייתי צריך לקחת בחשבון את העבודה שלו, זאת לא עבודה שהוא יכול לוותר עליה בשביל להיות איתי.

"אתה נראה מצוברח." הוא אומר ואני נשען לאחור על הכיסא. "אני לא יודע. אני לא רוצה שתלך לארצות הברית. אני מתכוון, אני רוצה שנהיה כאן, אני ואתה."

"אני יודע, אני מצטער. אבל אני תמיד אוכל לחזור לכאן אם ארצה, ותוכל לבוא איתי לכל מדינה שאלך אליה, נוכל לטייל ביחד בעולם. פשוט כאן זה יהיה הבית של שנינו." הוא מניח את ידו על שלי ואני מחייך, כל המחשבות על טראוויס נעלמות בשנייה והחיוך שלי גורם לו לחייך גם.

"אז זה יהיה כמו הירח דבש שלנו?" אני צוחק והוא מנער את ראשו, "הירח דבש שלנו, יהיה הרבה יותר מיוחד מסתם טיול בעולם."

אני צוחק מהמילה 'סתם'. אנשים חוסכים לזה במשך שנים ואצלו זה דבר יום-יומי. מה שהוא אומר מסקרן אותי, אני יודע שכשהארי אומר מיוחד, הוא מתכוון ליותר מדי מיוחד. ואני לא בטוח אם להילחץ ממה שזה יכול להיות או פשוט לשמוח מהעובדה שהוא החבר שלי.

מחשבות על ירח דבש אמורות להלחיץ אותי בכללי, טוב, עם טראוויס הן הלחיצו אותי. הוא תיכנן שנטוס לפריז לכמה זמן ונהנה שם או משהו כזה.

----------------------------

אני יודעת שעוד לא הגעתן למטרה, אבל, החלטתי להתפשר כי אני ממש אוהבת אתכן. (ממש ממש ממש ממש) וגם, אני יודעת שיש בנות שמחכות שיהיו כמה פרקים מוכנים ברציפות כדי לקרוא את כולם ביחד, אז אני בטוחה שההצבעות בפרק הקודם יגיעו למטרה במוקדם או מאוחר.

מטרה: 80 הצבעות.

אוהבת אתכן,

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡

Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.Where stories live. Discover now