Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.

פרק 135

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

-לאחר חודש.

"אתה מתכוון להגיד לי לאן אנחנו טסים? ומתי תוריד לי את הכיסוי הזה מהעיניים?" אני שואל כבר פעם העשירית במשך השעה הזאת, הארי לא מספר לי ואני הולך להתפוצץ מסקרנות אם אני לא אדע.

"תחכה בסבלנות לואי, זו הפתעה." אני שומע את הארי אומר שוב ואני נאנח.

"מתי נגיע?"

"אני חושב שבעוד כמה דקות, אנחנו לא רחוקים משם." הארי אומר, ואני מתנשף בהקלה. הטיסה הזאת הרגישה כמו נצח, כי אני לא יודע לאן אנחנו טסים ומה ההפתעה שלו, וזה מוציא אותי מדעתי.

"הגענו!" הארי קורא ואני שואל אותו אם אני יכול להוריד את הכיסוי מעיניי, אבל הוא מבקש ממני לחכות עוד קצת. הארי לוקח את ידי כשאנחנו יוצאים מהמטוס, הוא מזהיר אותי כשיש מדרגות ואני שומע את העוזר שלו הולך מאחורינו עם המזוודות.

לאחר כמה דקות של הליכה, אני מקמט את מצחי להרגשה של החול נכנס לתוך הנעליים שלי, איפה אנחנו?

בדיוק אז, הארי פותח את הקשר ומוציא את הכיסוי מעיניי, אני פותח את עיניי והדבר הראשון שאני רואה זה ים.

"ברוך הבא להוואי." אני שומע אותו מצחקק ומנשק את הלחי שלי. אני לא יכול לעצור את עצמי מלחייך ולכסות את פי עם ידי בהלם, ניגש לחבק אותו ישר.

"אני אוהב אותך כל כך," אני לוחש, כי אני בכנות לא יודע מה להגיד חוץ מזה, אני מודה לו על כל דבר שהוא אי פעם עשה בשבילי, ואני לא יודע איך להכניס את כל זה למשפט אחד. אז אני בוחר לא להגיד כלום, ולנשק אותו.

"אתה רוצה להישאר כאן ולהנות קצת מהנוף או לעלות איתי לחדר? נרד לכאן בערב שוב בכל מקרה." הוא אומר ואני מהנהן ועוקב אחריו לבית מלון שלנו.

-

אני והארי כבר התקלחנו, והספקנו להתלהב מכל דבר כאן, "תראה את הנוף שיש לנו מהמרפסת!" הארי צועק, מביט מהנקודת מבט המושלמת שיש לנו על הים. אני מתקדם למרפסת, לבוש רק בבוקסר.

"אתה לא צריך להתלבש? הארוחת ערב שלנו בקרוב." הוא אומר ומוציא לעצמו בגדים מהמזוודה, אני מהנהן ואנחנו מתלבשים, רוצים לסיים לאכול במהירות כדי להספיק ולראות את השקיעה מהחוף.

"בקושי אכלת." הארי אומר כשאנחנו יוצאים מהחדר אוכל, "אני די נגעל מכל דבר אכיל שקשור לים. הוא שימושי לדברים אחרים בעיניי. אבל נחפש סופרמרקט מחר ונקנה דברים נורמלים, אם אנחנו רוצים לחיות כמו שצריך בזמן שלנו כאן."

אנחנו הולכים לכיוון החוף, שבמרחק כמה דקות מהמלון שלנו. לא פספסנו את השקיעה עדיין ואני מתאר לעצמי שזה יהיה הכי יפה בעולם. "תודה.. על הכל." אני ממלמל, חושב שלא הייתי כאן אם הארי לא היה חושב על כל זה מההתחלה.

"רציתי לעשות את זה איתך הרבה זמן, סוף סוף מצאתי את הזמן המתאים." הוא אומר, מפשק את רגליו על החול ואני מתיישב ביניהן, ראשי נשען לאחור על כתפו ואנחנו רואים את השמש מתחילה לרדת.

---------------------------------

מצטערת שזה פרק בשעה מאוחרת, וגם לקח לי הרבה זמן לעלות אותו. אבל מחר אני אהיה כנראה עסוקה, אז רציתי לעלות אותו עכשיו ושתקראו אותו כנראה מחר.

מטרה: 85 הצבעות.

אוהבת אתכן,

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡