פרק 110

2.2K 261 420
                                    

אני עדיין לא כל כך בטוחה לגבי הפרק, אבל אני מקווה שתאהבו בכל זאת.

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

*לאחר שבועיים*

-יום החתונה-

"אתה מתרגש?" אמא שלי שואלת אותי בזמן שהיא טופחת על החליפה שלי כדי שלא יהיה לכלוך הכי קטן עליה ואני מהנהן, מכניס את השרשרת מתחת לחליפה שלי בלי שהיא מבחינה.

אני יוצא לבחוץ ושומע שטראוויס עדיין מתארגן, אז אני עובר בין האורחים והם מחבקים אותי ומברכים אותנו. רוב האנשים שם אלו חברים של טראוויס, שאני לא כל כך מכיר אבל אני מחייך חיוך קטן שהם מחבקים אותי.

אני לא מצפה לראות את הארי, למרות מה שהוא כתב במכתב. ואני מקבל את זה, אני יודע שזה קשה לו כי אני מבין שהוא באמת אוהב אותי. אבל, בדיוק שאני חושב עליו, הוא יוצא מהרכב, לבוש בחליפה שחורה נקייה ופרח למעלה בצד.

הוא מבחין בי ישר ואני רואה את החיוך הכי מזויף שלו, שמאיזשהיא סיבה, גם הוא יפה.

"הגעת." אני צוחק והוא מהנהן, "אמרתי לך שאני אגיע. האושר שלך חשוב לי יותר מהכל."

אני רוצה לבכות באותו רגע. לברוח מכאן ולבכות, אבל אני מחייך חיוך קטן ומודה לו, עובר לאורחים אחרים.

אני לא מפסיק להסתכל עליו כל הזמן הזה, הוא לוחץ ידיים של אנשים ומחייך. החיוך לא משתנה, אני רוצה לראות את החיוך האמיתי שלו. והוא לא מגיע, רק אותו חיוך מזויף ועצוב. שרק אני יכול לדעת כמה מזויף הוא.

אמא שלי מושכת בידי לחדר הלבשה ואומרת שטראוויס מוכן. רק עוד כמה דקות. היא מברישה את שיערי באצבעותיה כמה פעמים ומסתכלת עליי מרחוק. מוודאת שאני נראה מושלם.

טראוויס מגיע עם זר פרחים בידו ואני מחייך. החליפה הלבנה ממש יפה עליו והוא לוקח את ידי בחיוך.

אני מרגיש את הלב שלי דופק שאנחנו מתחילים לצעוד לכיוון הכומר וטראוויס לוחץ על ידי בעדינות.

-

I, Travis White, take you, Louis william tomlinson, to be my husband. I promise to be true to you in good times and in bad, in sickness and in health. I will love you and honour you all the days of my li-"

אני מתנשם, "לא. ת..תפסיק. אני לא יכול לעשות את זה. אני מצטער."

כולם מרימים אליי את המבטים שלהם ואני ממהר לצאת משם. אני לא מסוגל לעשות את זה, איך חשבתי שאני כן?

אני ממשיך לברוח משם עד שאני מגיע למקום ריק, מתיישב על אחד מהסלעים הענקיים וקובר את ראשי בין שתי ידיי.

"אתה בסדר?" אני שומע קול מוכר ואני מרים את מבטי להארי, אני מניד בראשי והוא מתיישב לידי.

"מה קרה?" הוא שואל ומלטף את גבי, "אני לא יכול לעשות את זה. ה..הרסתי הכל וטראוויס בטח שונא אותי עכשיו." אני בוכה על כתפו והוא נאנח. "הוא לא, זה בסדר. אני בטוח שאתה לא היחיד שהתרגש יותר מדי בחתונה שלו."

אני שותק וממשיך לבכות על כתפו, ואז מתרומם שאמא שלי מגיעה אליי ושמה לב להארי. "אני אתן לכם זמן לבד." הוא אומר והולך משם והיא מתיישבת לידי.

"מה קרה? לפני שבועיים כל כך חיכית לזה." היא שואלת בשקט ואני מנגב את פניי. "אני לא יודע. איפה טראוויס עכשיו? הוא בסדר? אני כל כך מטומטם שעשיתי לו את זה-"

"לא חמוד. זה בסדר. טראוויס בחדר ההלבשה, אני חושבת שכדאי שתלך אליו אם אתה רוצה לדבר איתו."

אני מהנהן וקם, מתחיל ללכת חזרה לתוך הכנסייה ורואה את טראוויס מול המראה, שהוא שם לב אליי הוא מסתובב ומתקרב אליי, מנגב את הדמעות מפניי.

"מה קרה?" הוא לוחש ומושך אותי לחיבוק, "אני פשוט.. אני כל כך מצטער. הרסתי לך הכל נכון? חיכית ליום הזה כל כך ו..אני לא יודע מה להגיד, אני באמת-"

"זה בסדר. לא היית מוכן לזה. אני מבין אותך, בוא נלך הביתה. נדבר על זה שם." הוא אומר ברוגע ומחייך חיוך קטן, שאני רואה שמזויף כי הוא בטח עצוב בגללי.

----------------------

מטרה: 73 הצבעות.

מקווה שאהבתן למרות שזה די דפוק:/

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡

Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.Where stories live. Discover now