Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.

פרק 141

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

**
נקודת המבט של הארי.

כבר לפנות בוקר ולואי לא חזר עדיין. אני לא מצליח לישון שהוא לא כאן. אני קם למצב של ישיבה ונאנח. אני פוחד שהבחור ההוא עשה לו משהו, לעזאזל. אמרתי לו אלף פעמים שייתרחק ממנו. הוא היה אמור כבר לחזור. אני לא יכול לישון בדאגה שמשהו קרה לו.

אני נשאר עוד כמה שניות על המיטה ומעביר את ידי בשיערי, מהסס לפני שאני לובש בגדים רנדומליים שאני מוצא בחושך ויוצא מהחדר. הוא בטח קרוב לים.

כשאני הולך לכיוון החוף, אני רואה שם מאות אנשים רוקדים ואני רץ בירידה לשם. אני דוחף מעברי את כל המלצריות עם השתייה ומפיל לאחת את המגש בטעות. ממלמל "סליחה" וממשיך לדחוף מהדרך שלי את האנשים, מזהה אחת מהבחורות שהייתה עם סאם ביום שלואי גלש.

אני צועק לה כמה פעמים אבל היא לא שומעת, ממשיכה לרקוד ועיניה עצומות. אני מנער את כתפה והיא פותחת את עיניה במהירות ומביטה בי. "ראית בחור עם שיער חום? טיפה נמוך. עם עיניים כחולות.. הוא בא עם החבר הבלונדיני שלך לכאן, אני חושב.." אני ממלמל והיא מפסיקה לרקוד ומסמנת על האוהלים לאורך החוף. "החבר שלך הלך לאחד האוהלים לפני כמה זמן.. וסאם הלך אליו."

אני יוצא מהסוג של רחבת ריקודים הזאת ורץ לאוהלים, מחפש בראשון אבל אין שם אף אחד. בשני אני מנסה לפתוח את הדלת אבל אני לא מצליח. אני מקרב את האוזן שלי ומזהה ישר את הקול של לואי. הוא בוכה.

אני בועט בדלת כמה פעמים עד שהיא נפתחת לרווחה. לואי על הריצפה וסאם מעליו.
הצעד הבא שלי זה להעיף את סאם לאחור ולהתחיל להרביץ לו. אני שומע את לואי מאחור מתרומם וקולות של בכי נשמעות ממנו.

"בן זונה!" אני צועק ועולה מעליו כדי שהוא לא יזוז. ממשיך לתת לו אגרופים בפנים, עד שהוא מפסיק להיאבק ולזוז לגמרי ולואי מושך את ידיי לאחור.

אני עוזב אותו ומושך את לואי לתוך ידיי, הוא כורך את ידיו סביב צווארי ומתחיל לבכות לתוך הכתף שלי. "אני.. אני מצטער. לא הקשבתי לך כשאמרת ש.."

"זה בסדר. הוא עשה לך משהו? הוא פגע בך?" אני שואל ומלטף את גבו, הוא מניד בראשו אבל אני שם לב לסימן כחול על ידו. אני מחבק אותו חזק יותר ומרים את פניו, מנגב את הדמעות שלו.

"זה בסדר עכשיו. הוא לא ייתקרב אלייך יותר."

אני מושך אותו מחוץ לאוהל, הוא עם ראשו על חזהי ואני עדיין יכול לשמוע אותו מייבב מעט. "הייתי צריך להקשיב לך. אם הייתי מקשיב לך, זה לא היה קורה. אני כל כך מצטער, אני-"

"תפסיק להתנצל. זה בסדר. עשית טעות וזה לא ייקרה שוב. אין לך על מה להצטער." אני קוטע אותו והוא שותק. מושך באפו כמה פעמים כשאני מוביל אותו לתוך המלון.

"אני הולך להתקלח." הוא אומר ונכנס למקלחת בלי לקחת אפילו בגדים. העיניים שלו מכווצות מרוב עייפות ואדומות מרוב בכי אז אני לוקח את אחד מהבוקסרים שלו מהמזוודה ומגבת ונכנס למקלחת, מניח לו אותם ליד הכיור.

אני מחכה שהוא ייצא מהמקלחת, והוא נוחת ישר על המיטה, אני מקרב אותו אליי ומרים מעלינו את השמיכה, והוא מניח את ראשו על חזהי.

------------------------------

מטרה: 75 הצבעות.

אוהבת אתכן,

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡