פרק 122

2.3K 270 209
                                    

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

**
נקודת המבט של הארי.

בשנייה שלואי נישק אותי, הלב שלי הרגיש כאילו הוא עומד להתפוצץ. שתי אצבעותיו מרימות את סנטרי בעדינות ואני עוצם את עיניי. הוא מתקרב אליי, ידו הולכת לצווארי והוא מעמיק את הנשיקה.

למשך הכמה שניות האלו אני שוכח מהכל, טראוויס, הפסקה, פרידה, הבטחה, בגידה וכל מה שהיה בינינו. אבל כשאנחנו מתנתקים, המציאות מכה בי.

הוא מלקק את שפתיו ואני לא מצליח לזהות את ההבעה שעל פניו, אבל זה לא חרטה. "אני.." אני מתחיל להגיד והוא קוטע אותי. "אל תגיד שאתה מצטער."

"הבטחתי שאני לא אהרוס לך עוד מערכת יחסים." אני לוחש לאחר כמה שניות של שתיקה ומביט בעיניו בלי רצון.

"אף פעם לא הרסת."

"כל מה שעשיתי אי פעם היה להרוס לך ולשבור אותך. אני כל כך רוצה לתקן את זה, אני נשבע שאני כן. אבל אני פוחד שאני לא אדע איך. שאני אפגע בך שוב ואז-"

"אם לא הייתי נותן לך, לא היית 'הורס' לי." הוא אומר בשקט, ידו מגיעה באיטיות לשלי ועוטפת אותה, הוא משלב את אצבעותינו ביחד ומסתכל עליי.

"השתנת כל כך הרבה הארי. זה לא משהו שהייתי מודה בו, אבל אחת מהסיבות שעצרתי את החתונה הייתה בגלל המכתב. ידעתי שאני מפספס משהו, מפספס אותך, אבל הדחקתי את זה הצידה. לא הייתי אמור." הוא אומר ולוקח נשימה, ממשיך, "אני רוצה לתת לזה הזדמנות, בהפסקה הזאת עם טראוויס. נוכל.."

הוא קוטע את עצמו ומניח נשיקה קטנה על שפתיי, משלב גם את היד האחרת שלו עם שלי, "נוכל לגרום לזה לעבוד."

-

המשכנו לדבר, והחלטנו לתת לזה הזדמנות. אני פוחד שבסוף זה לא יעבוד ואני אאכזב אותו שוב, ואני כל כך רוצה שזה יעבוד בנינו, שתהיה לנו עוד הזדמנות אחת לתקן את הכל, בלי עוד טעויות.

הוא אף פעם לא עשה טעות, זה הייתי אני. וזה מה שאני רוצה לתקן, להוכיח לו וגם לעצמי.

הראש שלי עדיין נודד למחשבות על טראוויס, אני יודע שאני פשוט צריך לעזוב את זה עכשיו, כי אם זה יעבוד, לואי יהיה איתי. אבל אני מודע לזה שהם רק בהפסקה, הם לא נפרדו באמת וכרגע אני צריך להוכיח שאני טוב מספיק בשבילו.

"תפתח את הפה," לואי אומר ומרים זית, מעיר אותי מהמחשבות ואני פותח את פי, הוא שם את הזית על הלשון שלי ואני צוחק, נושך את האצבע שלו והוא גוער בי.

"תן לי עוד אחד," אני מבקש והוא מניד בראשו וסוגר את הקופסה.

"נו בבקשה."

"יש לך ידיים."

אני נאנח ולוקח את הקופסה ממנו, הוא ממשיך לחפש דברים בסל ואז מוציא את הברכה שכתבתי לו, הוא מתכוון לפתוח אותה אבל אני חוטף אותה מידו. "אתה.. לא צריך לקרוא את זה עכשיו."

"למה לא?"

"כי כתבתי את זה לפני מה שקרה בינינו היום, ואני לא חושב שזה כבר רלוונטי. אבל קניתי לך עוד משהו." אני אומר ומחייך, דוחף את הפתק לכיס שלי ומגיע לסל, מוציא ממנו את המתנה והוא פותח אותה.

"טבעת?"

"זו לא טבעת נישואין, היא פשוט.. די זהה לשלי. חשבתי שזה יהיה נחמד, אם תשים כזאת גם."

"אני מצטער על השרשרת."

"זה בסדר,"

"לא זה לא, אני יודע שהיא הייתה יקרה לך."

"כן, אבל אתה יותר."

---------------------------------

לקח לי המון זמן לכתוב את הפרק כי היו לי המון רעיונות בשבילו, ולא רציתי לעשות את זה מביך ונגיד שאחד מהם עוצר את זה, וזה גם הרעיון. אני חושבת שהפרק קצת מטומטם, אבל התחלתי להבין שאתן אוהבות כל דבר כל עוד יש בו לארי אז..

הגעתן למטרה ממש מהר יחסית, ואני אעלה אותה בהצבעה אחת אז,

מטרה: 81 הצבעות.

אוהבת אתכן,

♡♡♡♡♡♡♡♡♡

Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.Where stories live. Discover now