Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.

פרק 119

ויתרתי לכן על כמה הצבעות כי יש לי פרקים מוכנים ואני לא יכולה לחכות כבר לעלות אותם.
אז אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

-לאחר ארבעה ימים.

הייתי אצל אמא שלי כמה ימים, אבל הגעתי למסקנה שהיא לא יכולה לתת לי להיות אצלה לנצח, אז אני נוקש עם אצבעותיי על הדלפק של הקבלה, מחכה לקבל את הכרטיס לחדר שלי במלון, וכשאני מקבל אותו, אני עולה במעלית כדי להניח את המזוודות שלי ואז להתקשר להארי, אני באמת צריך להיות בחברה של מישהו והארי הוא היחיד שעולה בדעתי כרגע.

אני יוצא מהמלון לכיוון הקניון הקרוב, והכל מציף את המחשבות שלי עד שהארי מגיע. זה מוזר מה שקרה עם טראוויס, חשבתי על זה כל כך הרבה בימים האחרונים ואני יודע שזה היה הדבר הנכון לעשות, אבל עדיין חלק ממני לא בטוח בזה במאה אחוז. הייתי צריך לנקות את הראש שלי מכל הדיבורים על החתונה, החודש הזה היה בהחלט מספיק בשבילי, והוא גם צריך זמן לעצמו.

התרגשתי לזה כל כך אבל זה היה בעבר, שכנראה לא לקחתי את זה ברצינות, את החלק של המחוייבות. להישבע למישהו בכל כך הרבה דרכים, ואני רוצה להיות הכי טוב בשביל טראוויס, אבל אני לא יכול לכפות על עצמי לעשות משהו כזה גדול אם אני לא מרגיש מוכן לזה בשום בחינה.

הלוואי שהייתי מוכן, ברצינות. אבל אני פשוט לא, ואני לא רוצה לחזור למה שקרה לפני חודשיים, זה היה כל כך מביך ומיותר. הייתי צריך לדעת, הייתי צריך לחשוב על זה יותר לעומק, כמו עכשיו.

אני ממשיך לחשוב על הכל, משחזר במוחי את מה שקרה בחתונה עד עכשיו, ואז הארי מגיע ומעיר אותי מהמחשבות שלי, מתיישב מולי עם הקפה שלו.

"משהו קרה? למה אתה כל כך רחוק מהבית שלך?" הוא שואל ואני משחק עם הקשית של הקפה שלי.

"לקחתי.. הפסקה מטראוויס לפני כמה ימים." אני ממלמל והוא מקמט את מיצחו, "מה? למה?"

"אני לא יודע. חשבתי שזה יהיה יותר טוב בשביל שנינו. הוא התכוון להציע לי נישואים שוב אבל אני יודע שאני לא מוכן לזה. הייתי צריך לנקות את הראש מכל זה, והסברתי לו כבר שאני לא מוכן." אני נאנח, משפיל את ראשי אל הקשית.

"אם הרגשת שזה הדבר הנכון לעשות, אל תרגיש רע לגבי זה עכשיו. בסוף הוא יבין שזה יכול לסדר את הדברים ביניכם ואולי הייתם צריכים את זה."

"אני לא יודע. הוא ניסה לשכנע אותי אלף פעם לפני שהלכתי שזה לא הדבר הנכון לעשות, ואני מתחיל להרגיש עכשיו שהוא צודק. הוא חשב שאני מתכוון להיפרד ממנו."

"אבל אתה לא. אני מאמין שאתם תחזרו אחרי שתחשוב על הכל ותחליט בעצמך, הוא לא יכול ללחוץ עלייך לגבי משהו שאתה לא רוצה לעשות."

"אני יודע.." אני ממלמל בשקט ומאז אנחנו עוזבים את הנושא, ועולים לקומה השנייה של הקניון.