Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.

פרק 140

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

ביליתי את הבוקר עם סאם, והסכמתי לבוא איתו למסיבה. אני לוקח בגדים מהמזוודה והארי לא טורח לשאול מה אני עושה או לאן אני הולך. זה בסדר, אני גם לא מצפה ממנו. הוא יושב על המיטה ורק מביט בי כשאני נכנס למקלחת.

אני שונא את המצב הזה, בכנות. אני שונא לריב איתו ולהגיע למצבים כאלו. אבל הוא ילדותי והוא מתנהג בטיפשות לגבי זה. אני יוצא מהמקלחת ונמנע מלהביט בו, לוקח את הטלפון שלי ויוצא מהחדר בלי להגיד מילה.

לא רציתי שהחופשה שלנו תהיה ככה. היא אמורה להיות מיוחדת לשנינו, לא לגרום למריבות כאלו. באנו לכאן כדי לגרום להכל להיות יותר טוב ובנתיים קורה רק ההפך. אבל אני לא מתכוון להיות זה שמבקש סליחה, הארי צריך להבין את זה ועד שהוא לא יבין ויילמד, המצב בינינו ימשיך להיות ככה.

אני יכול לשמוע את המוזיקה מהחוף כבר מהיציאה של המלון, מרחוק אני יכול לראות המון אנשים מסתובבים שם. אני מקווה שאצליח למצוא את סאם בכל זה, אני לא רגיל להיות במקומות כאלו.

אני מתקשר אליו והוא עונה לאחר כמה טלפונים, הוא צועק שהוא לא שומע ואני אומר לו לצאת מהחוף לכיוון הבית מלון.

הוא מגיע לאחר כמה דקות, הוא בלי חולצה והוא מלא אנדרנלין. אני הולך אחריו לחוף ורואה הרבה אוהלים גדולים לאורכו. אני לא מספיק לבחון את הכל, וסאם גורר אותי לחול, ואנחנו מתיישבים.

"יפה כאן, אה?" הוא שואל ואני מהנהן ומסתכל על הים, האורות מהריקודים והבר משאירים טיפה דימיון לצבע האמיתי שלו. לא אכפת לי לשבת כאן לכל הלילה, אבל סאם כנראה חשב על משהו אחר, כי הצעד הבא שלו זה למשוך אותי לבר.

הוא מזמין לעצמו אלכוהול אבל אני בוחר להישאר פיכח ואני מקווה שהוא לא יישתה יותר מדי, אני מציע לו להיזהר אבל הוא מחסל כוסות אחת אחרי השנייה.

הוא צוחק למשך כמה זמן, ממלמל שטויות ואני רואה את חבריו מתקרבים, הם גם שיכורים והם מושכים אותו איתם. הוא לוקח את ידי לכיוון החוף, ששם כולם רוקדים. אני מסרב להצטרף אליו בהתחלה, אבל הוא לא משאיר לי הרבה ברירה ומצמיד אותי אליו מעט. אני מתרחק אבל הוא צוחק ומושך אותי אליו שוב.

"קדימה לואי, אל תהיה משעמם!" הוא צועק כדי שאני אשמע ואני מנער את ראשי ורוקד מעט.

"על זה אני מדבר!" הוא צוחק ומניף את ראשו קדימה ואחורה, אני צוחק כשהוא לגמרי מאבד את העשתונות ומחליט להתרחק מעט לאחר כמה זמן לאחד האוהלים הריקים. אני לא רגיל להיות במקומות כאלו, והמוזיקה בקלות גורמת לי כאבי ראש. אני מחליט להירגע כמה זמן ואז לחזור לשם ולהגיד לסאם שאני הולך.

אני מסתכל על השעה בטלפון שלי, עברו כמעט שלוש שעות מאז שהגעתי לפה ונראה שהזמן טס.

לאחר כמה זמן של בהייה בטלפון, אני שומע צחוק של מישהו מתקרב ואני מתעלם, ממשיך להסתכל על הטלפון.

אני קופץ כשאני שומע את הצחוק ממש באוהל איתי, אבל נושם לרווחה כשאני רואה את סאם מתקרב. הוא הולך בזיגזג ומועד כל שנייה, ממשיך לצחוק למרות ששום דבר לא מצחיק.

"סאם? כמה שתית?" אני שואל ונראה שהוא לא שמע מילה. "אתה יודע," הוא מתחיל, צוחק מעט ואז ממשיך. "אני.."

"תשב שנייה, אתה עומד להתעלף." אני מתחיל לדאוג, מושך בידו כדי שיישב אבל הוא מושך אותה בחזרה ומתקרב אליי.

"סאם, אתה באמת צריך ל-" אני נקטע בהלם כשהוא מפיל אותי ומתקרב אליי יותר, לא משאיר לי אפשרות לצאת או לברוח.

------------------------

אני לא אוהבת לעשות את זה צפוי וכשאתן יודעות כבר מה ייקרה הלאה, אבל יהיו הפתעות בפאנפיק הזה עד סופו וזה רק קטע.

סליחה שנאלצתי לעצור את זה כאן אבל רציתי שיהיה קצת מתח. תנסו להגיע למטרה הבאה מהר כי לוקח לכן ימים להגיע למטרות האלו ופעם זה היה לוקח רק יום. אז הכל תלוי בכן.

מטרה: 75 הצבעות.

אוהבת אתכן,

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡