פרק 30- חלום ליל קיץ- חלק א'

193 21 3
                                    

*אני יותר ממליצה לשמוע את השיר- יש נקודה שבה עדיף להתחיל לשמוע את השיר אך לעצלנים אפשר להפעיל מעכשיו, מה שכן באמת כדאי לשמוע!! קריאה מהנה(:*

צעדתי בחשש כשהמזוודה בידי אל עבר היציאה, עד שאני מביטה בשלט קטן וצנוע ובו רשום באותיות מבולגנות 'ברוך שובך, ליילה'

חייכתי חיוך קטן ומיהרתי אל זרועותיה של אלה, חברתי הטובה ביותר

"התגעגעתי אלייך" אמרתי בקול שבור ורק עכשיו אני שמה לב לדמעות שזולגות מעיניי ללא הרף, כל העבר שלי נחת עליי באחת. אני בבית.

"גם אני לֶלֶה" היא קראה לי בשם החיבה שלא שמעתי כבר זמן רב "אני מתנצלת על השלט המשובש, אנה הכינה אותו" אנה היא אחותה הקטנה של אלה. אני מושכת באפי בחיוך כשאני שמה לב כמה שהתגעגעתי לכולם, להכל

"זה בסדר, זה מושלם בדיוק ככה" מלמלתי בהחלטיות והתנתקנו מהחיבוק הארוך

"ועכשיו, תספרי לי מה חדש!" אלה קראה בהתלהבות ונתנה מכות קלות לכתפי בעזרת כתפה

"יש לי הרבה מה לספר" אני משיבה בחיוך ואני מניחה את ידה סביב כתפי כשאנחנו צועדות יחד אל עבר היציאה

*

תחבתי מזלג נוסף מלא בפסטה ברוטב עגבניות המפורסמת של אמא של אלה בזמן שאנה סבבה סביבי בהתרגשות "גם אני התגעגעתי קטנטונת" אמרתי לאנה בת העשר בחיוך והיא צחקקה. עיניה הגדולות היו תכולות כמים צלולים בדיוק כמו אלה של אחותה ושיערה הבלונדיני הקצר גלש על כתפיה ברכות, לעומת שיערה הבהיר של אלה שנאסף בקוקו הדוק לקודקוד ראשה והסתיים בקו האגן שלה.

"אז את מנסה לומר לי שהוא מורה?" אלה פערה את עיניה בהפתעה ואני הנהנתי באדישות

"הפכת לעבריינית מאז שעזבת, מותק" היא קרצה לי בשובבות ואני צחקקתי, למרות שלא יכולתי להסתיר את הצביטה שחשתי כשהיא ביטאה את המילים 'מאז שעזבת'. עזבתי, נטשתי את האדם שהיה צריך אותי והתחלתי מחדש.

נקישות קלות על הדלת העירו אותי מהמחשבות ואלה קיפצה אליה "היי בייב" שמעתי קול מוכר ואז הוא נכנס מעבר לדלת

"אין מצב!" קראתי בהפתעה "איך לא סיפרת לי?" נזפתי באלה ושילבתי את ידיי על חזי בכעס

"ככה את מקבלת את הפנים של החבר הכי טוב שלך?" הוא הטיח את ידו על חזהו כאילו נעצתי סכין בליבו ואני נדתי בראשי לשלילה כשצחקוק קל נפלט מפי.

מיהרתי לקום ולרוץ אל זרועותיו "התגעגעתי ג'ייס"

הריח המוכר של אפטרשייפ עדין אפף את אפי ונאנחתי בהקלה. חזהו היה שרירי יותר מכפי שזכרתי ונראה שהוא היה שזוף מעט. זיפים ארוכים דגדגו את מצחי כשסנטרו נח על ראשי ברכות.

להתחיל מחדשWhere stories live. Discover now