* כדאי מאוד, מאוד לשמוע את השיר יחד עם הפרק! השיר מתאים ב-ד-י-ו-ק לעלילה וזה יוסיף המון לחוויה של הקריאה. אם השיר לא עובד או שמתחשק לכם לשמוע אותו כמו שהוא תרשמו Zara Larsson - Uncover .
נ.ב- בבקשה תגידו לי מה דעתכם על מה שרשמתי בסוף הפרק הקודם לגבי עונה שנייה. וכאן החפירה הסתיימה לה. קריאה נעימה(: *
-----
"מה עכשיו?" הוא החזיר אליי את השאלה בגבות מכווצות ואני תפסתי בראשי בכאב וייאוש
"אסור לי להיות כאן, בבית שלך. בבית של מורה, אחרי הנגאובר, אתה מבין משהו מזה?" שאלתי והוא נאנח והניח את ידו על ירכי "תאמיני לי, אני מבין את זה"
גיחכתי בשקט והבטתי בידו החמימה שנחה על רגלי החשופה מעט "לא, אתה לא. אם היית מבין היית מתרחק, היית עוזב אותי במנוחה" קראתי
לפתע קרה הדבר שלא צפיתי, הוא התרומם והתרחק ממני באחת שמבטו אטום "את זו שהתקשרת אליי, זוכרת?" הוא לחש ואני שתקתי לכמה רגעים "הייתי שתויה-" "-לא. רצית שאני אבוא, ועכשיו את אומרת שאני הוא זה שלא עוזב אותך?" קולו התגבר בכעס ואני התרוממתי לאחוז בזרועו למרות שראשי פעם בחוזקה, אך הוא התנתק ממני בכעס עצור
"פשוט תגידי לי ליילה, מה את רוצה?" הוא סינן ועיניו הכחולות חדרו לתוכי. הוא היה נואש לקבל את התשובה שרצה, אבל זה מסוכן מידי. הוא עלול להיכנס לכלא, להיעצר על כך שיצא עם קטינה ואף על חשד שתימרן אותי בניגוד לרצוני. מה שלחלוטין לא נכון.
זה יותר מידי מסוכן.
אסור לי לסכן את עצמי. אסור לי לסכן את תומאס.
פשוט אסור לי.
ואז עשיתי את הטעות הגדולה שלי, תפסתי בעורפו וקירבתי אותו אליי ששפתינו נפגשו ברכות. תומאס נאנח בהקלה וקירב אותי אליו עד שלא נותרה פיסת אוויר שחצצה בינינו ואני לא רציתי להתנתק ממגעו. העברתי יד בשיערו הארוך וליטפתי את לחיו המגולחת למשעי. הראש שלי הפסיק לפעום בחוזקה ונרגעתי תחת מגעו של תומאס.
הוא תפס בירכי והניח את רגלי מסביב לגופו, והחולצה הארוכה שלבשתי התרוממה במעלה רגלי. הנשיקה שלנו הפכה פראית ותומאס אחז בי כאילו שפחד שאם יעזוב אני אקום ואברח. כאילו רצה לוודא שאני אמיתית.
ואז תומאס התנשף והתרחק ממני ששפתיי פועמות ונואשות למגעו "אני לא יכול, אם נמשיך ככה אני לא אוכל להשתלט על עצמי"
אני רק הנהנתי במהירות, מבינה את ההשלכות ורק מחכה ששפתיו יתרסקו פעם נוספת על שפתיי "אני מבינה," התנשפתי "אני רוצה שתמשיך"
ואלו המילים שנדרשו ממני בשביל שתומאס יתקרב אליי פעם נוספת, ואני גנחתי בהקלה.
"תגידי אם אכאיב לך," הוא לחש לאוזני ואני הנהנתי אל תוך כתפו. אחזתי בשולי חולצתו שהבהרתי שאני רוצה סוף סוף לקבל תצפית טובה לגוף שלו, הגוף שכולו שלי לעכשיו. הוא פשט את חולצתו ולא הופתעתי מידי שצפיתי בגופו החסון, יחד עם קוביות מרשימות ושרירי ידיים חזקים.
आप पढ़ रहे हैं
להתחיל מחדש
किशोर उपन्यास***אני אתנצל מראש על הכתיבה, היא ברמה די נמוכה*** "האם תוכל לומר לי בבקשה איזו דרך עליי לבחור מכאן?" "זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול. "לא אכפת לי כל כך" אמרה אליס "אז...
