"מה עכשיו?" אני שאלתי שידי ציירה עיגולים דמיוניים על חזהו וראשי שעון על כתפו
"עכשיו פשוט תישארי כאן" קולו המחוספס לחש לעברי והוא הידק את אחיזתו סביבי. את האמת שגם לא רציתי ללכת, הייתי יכולה להישאר ככה כל היום.
אבל ידעתי שזה לא אפשרי. אני עובדת היום בחנות ואני צריכה לחזור הביתה ולהתקלח. חוץ מזה שהוא הבטיח שהיום ייפרד מקייט.
לא רציתי לשמוח לאידה אבל כבר חיכיתי לרגע שהם ייפרדו.
לא סבלתי אותה.
התרוממתי באי רצון והוא הביט בי בשאלה "מצטערת, אני צריכה ללכת לחנות עוד שעה וחצי ואני צריכה להתארגן ולהראות את הפנים שלי לפני שאלך" הסברתי והוא הנהן באכזבה
"בכל מקרה, ניפגש אחר כך?" שאל בתקווה ואני הנהנתי וליטפתי את לחיו "תבוא אליי בתשע בערך, נצא לסיבוב קטן" הצעתי והוא חייך חיוך קטן "מתי את מסיימת את המשמרת שלך?" שאל
"שמונה וחצי בערך, אני אגיע הביתה ואתארגן קודם" הוא חייך בחיוב ונישק את שפתיי קלות "ניפגש"
*
"אז אתם ביחד עכשיו?" זואי שאלה בסקרנות שידיה שעונות על הדלפק וריימונד מתרוצץ הלוך ושוב בחיפוש אחר אקדח המחירים
"כן, משהו כזה" השבתי בחיוך וריימונד הניף את האקדח מאחת פינות החנות "הללויה!" שמעתי אותו קורא וצחקקנו בשקט
"אם האידיוט הזה יפגע בך אני אהרוג אותו" ריימונד אמר שהוא תפס בעגלת החטיפים והחל להדביק תג מחיר לכל אחת מהשקיות. שרוולי החולצה שלו היו מופשלים והם העניקו מראה למסת השרירים הנכבדת שלו. אני חושבת שהוא היה חזק יותר מתומאס אז הוא יכול להפיל אותו בקלות.
"תירגע ריי," זואי אמרה בחיוך ",אני אפגע בו קודם" היא מבטיחה בזדונית משחררת מספר קליקים מידיה. צחקקתי קלות לנוכח חזותה ה"מאיימת"
"אף אחד לא יפגע באף אחד, יש?" שאלתי והעברתי את מבטי מזואי לריימונד. שניהם הביטו אחד בשני במעט אכזבה ואז הנהנו בשקט "יש"
צלצול הפעמון הודיע על בואו של לקוח ואני חייכתי חיוך רחב "ברוכים הב-"
עצרתי את מילותיי שהבטתי בו "הו, היי אדם!" קראתי בקול והוא החזיר לי בחיוך צדדי קטן.
"אפשר לדבר?" הוא שאל בשקט ושפשף את עורפו במבוכה.
"אני עובד-" מלמלתי "-נשארו חמש דקות," ריימונד קטע אותי "לכי" חייכתי אליו באסירות תודה ויצאתי מהדלפק אל כיוונו שצעדנו אל הספסל מחוץ לחנות
"מה קרה?" שאלתי שהתיישבנו על הספסל והוא הסתובב להביט בי "תראי," קולו היה חסר ביטחון, לא כמו שאני מכירה אותו ",א-אני" הוא מגמגם.
נתתי מכה קלה לכתפו "היי מה יש? דבר אליי" גיחכתי מעט כדי להפיג את אווירת המתח והוא הנהן והביט בי "אני חושב שאני מרגיש אלייך משהו" הוא פלט.
וואו, לזה לא צפיתי.
מעולם לא ראיתי משהו שרמז על כך בהתנהגותו. תמיד התנהגנו כחברים הכי טובים ותו לא. הוא מעולם לא רמז לי משהו.
ניערתי את עצמי מהמחשבות שכן לא רציתי להיראות מופתעת מידי "וואו" סיננתי בניגוד לרצוני "אני עם תומאס עכשיו" ציינתי והוא בלגן את שיערו
היה שקט.
מעולם לא שרר שקט בנינו וכל כך לא רציתי לאבד אותו.
"הו," הוא לחש "בכל מקרה, אמרתי את זה כדי שאוכל להתגבר עלייך" הוא המשיך ואני פקחתי את עיניי בהפתעה, אך מהר מאוד חייכתי לעברו
"אז זה אומר שאין יחסים מביכים בנינו?" רציתי לוודא שאני באמת לא מאבדת אותו
"בטח לילי," הוא אחז בידי בביטחון "שום יחסים מביכים" הנהנתי בהקלה ומשכתי אותו לחיבוק "תודה אדם, שאתה פה" ידיו התהדקו סביבי ושמעתי אותו נושף בהקלה
שמעתי מישהו משתעל בקול "מה הולך פה?" הוא אמר בין שיעול לשיעול
התנתקנו במהירות ואני צחקקתי בשקט "חברים טובים משלימים פערים" השבתי בביטחון ועיניו ירו גיצים אל עבר אדם.
ואני קנאית, הו בטח.
"בכל מקרה, אמרתי שניפגש בעוד חצי שעה אצלי" אמרתי והבטתי לרגע באדם שהנהן בחיוך קטן "לכי, נדבר כבר.." סינן אדם לעברי "רציתי להפתיע אותך" תומאס השיב בביטחון ואני חיבקתי את אדם פעם נוספת לפני שקמתי "נדבר מאוחר יותר" לחשתי לעברו והוא השיב בחיוב.
צעדנו יחד בשביל המוביל לביתי שאצבעותיי שזורות בידו "נפרדת ממנה?" שאלתי במהירות ורציתי לחבוט בראשי על חוסר הנימוס.
אבל הייתי צריכה לדעת שהוא נפרד ממנה
"עדיין לא" הוא השיב בשקט כך שקיווה שלא אשמע. אך שמעתי ומיד התנתקתי ממנו
"היי, ניסיתי!" הוא עמד מלפניי ועצר אותי מלהמשיך ללכת "הלכתי אליה אבל מסתבר שהיא הייתה בסוף השבוע מחוץ לעיר ולא רציתי להיפרד ממנה בשיחת טלפון" הסביר ואני הנהנתי בהבנה
"אני אעשה את זה מחר" הוא הבטיח וכרך את זרועותיו סביבי.
המהמתי בשקט אל תוך חזהו והרפיתי ברוגע לנוכח המחשבה שצצה למוחי, תומאס שלי.
ושום דבר או אף אחד לא ישנה את זה כרגע.
-------
אני חייבת להודות בשיא הכנות- אני לא אוהבת את הפרק. הוא גם יצא קצת קצר אז אני מצטערת!
אני לא יודעת בדיוק מה מכולו גורם לי לא לחבב אותו במיוחד אבל זה לחלוטין פרק שמטרתו לקדם את העלילה לקראת סופה. כן, לצערי הסוף קרב ובא!
בכל מקרה, אשמח לדעתכם♥
YOU ARE READING
להתחיל מחדש
Teen Fiction***אני אתנצל מראש על הכתיבה, היא ברמה די נמוכה*** "האם תוכל לומר לי בבקשה איזו דרך עליי לבחור מכאן?" "זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול. "לא אכפת לי כל כך" אמרה אליס "אז...
