"קונטקט!" צווחתי בקול שהרמתי את ידי
"3, 2, 1..."
"שוקולד!" "שלום!"
"מה? לגמרי שוקולד!" קראתי וכריס נחר בבוז "שלום! כולם רוצים שלום!!"
אני, אוליביה, נדיה ואנה שיחקנו קונטקט ומהר מאוד כריס, אדם וג'וש הצטרפו אלינו. הם היו חברים טובים של אוליביה והסתובבנו איתם הרבה, ככה שהפכנו למן חבורה גדולה.
"אתם עלובים!" אנה סיכמה.
"פ'סדר.." מלמלתי "רגע! יש לי! הוא מוריד לנו את הרצון לחיות...."
"קונטקט!" אדם קרא
"3, 2, 1..."
"שעון מעורר!!" קראנו יחד בקול ונתנו אחד לשני כיף רועש "אנחנו לגמרי באותו ראש אהה" אמרתי לו בחיוך והוא הנהן "ולזה חברים, אני קורא קונטקט."
*
"תשכחי ממנו חברה, כאילו.. טכנית זה אסור" אוליביה מלמלה שהמשיכה לזרוק כדור גומי קטן אל התקרה ובחזרה אל ידיה שוב ושוב.
"את בחיים לא ראית אותו בבית הספר?" שאלתי שנית והיא נאנחה "אולי פעם אחת.." היא מלמלה בשקט ואני התרוממתי מהמיטה באחת "מה? מתי? איפה?"
"תראי.." היא המשיכה בשקט ואני נתתי לה מכה קטנה בכתף "למה אמרת לי שלא ראית אותו ליב!" קראתי בתסכול והיא התרוממה מהמיטה
"הוא ביקש ממני שלא אגיד" היא אמרה
"מה? וזה הכל? הוא ביקש אז את מסתירה את זה ממני?" נשפתי אוויר בכעס
"כן, זו הייתה הדרך היחידה שלו להתקרב אלייך" היא מלמלה
"אהההה!" צעקתי "אם הייתי יודעת לא הייתי נותנת לו לנשק אותי??"
"מה? לא! רגע, התנשקתם? מתי?!" היא קראה בהינף ידיים, בגלל כל מה שקרה אחרי הנשיקה שכחתי ממנה לגמרי וסיפרתי רק על השקרים שלו
"הוא היה נראה חמוד אז רציתי לתת לו צ'אנס לילי.." היא המשיכה
"איך ראית אותו בכל מקרה?" שאלתי בחשיקת שיניים
"הוא ....." היא מלמלה ולא הבנתי דבר
"מה? הוא מה?" שאלתי שנית "הוא מלמד אותנו" היא אמרה ואני פערתי את עיניי
"פעם אחת? וראית אותו פעם אחת?" קראתי בקול כעוס
"פעמיים בשבוע ליתר דיוק" היא אמרה ואני תחבתי את ידי בשיערי בתסכול "ליב!!!"
"הוא מלמד אותי היסטוריה מודרנית לילי, את לומדת פסיכולוגיה!" היא הסבירה את עצמה ואני גלגלתי את עיניי "הו יופי, איזה מזל שלא בחרתי במגמה שלו, אחרת הוא באמת היה המורה המזדיין שלי!!!!!" צעקתי בכעס ואוליביה בלעה את רוקה
YOU ARE READING
להתחיל מחדש
Teen Fiction***אני אתנצל מראש על הכתיבה, היא ברמה די נמוכה*** "האם תוכל לומר לי בבקשה איזו דרך עליי לבחור מכאן?" "זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול. "לא אכפת לי כל כך" אמרה אליס "אז...
