להתחיל מחדש

פרק 20- להמשיך הלאה

-כעבור חודשיים-

״שיהיה לך יום טוב!״ חייכתי אל הלקוח שיצא מהחנות.

גשם קל טפטף על דלתות הזכוכית של החנות וזואי נשענה על הדלפק שלצידי ״את חייבת להשתתף איתנו בתחרות הארצית!״ היא קראה ואני גלגלתי את עיניי

״על איזה תחרות היא מדברת לילי?״ ריימונד שאל בגבות מורמות ואני המשכתי לסדר את חטיפי השוקולד על הדלפק

״אני מדברת על תחרות הריקודים שלילי חייבת לקחת בה חלק!״ זואי התערבה והניפה את ידיה באוויר

״מצטערת, אין לי זמן..״ הסברתי והנערה היפיפייה חבטה בדלפק בכעס, שכל ערימת החטיפים התמוטטה ונפלה ארצה ״זואי!!!״ צווחתי

״מצטערת מותק, זה מה שקורה למי שמעצבן את זואי״

ריימונד התגלגל מצחוק והגיע לעזור לי בהרמת החטיפים חזרה אל הדלפק ״אל תעזור לה עד שהיא תסכים!״ זואי סיננה בקול ילדותי ואני תפסתי בצווארון חולצתה בצחוק ״תראי, אם אני אנסה תעזבי את זה?״ שאלתי

זואי משכה בכתפייה ״מה זה לנסות בשבילך?״

״בסדר! אני אעשה את זה!״ צעקתי וזואי קפצה בניצחון ״ידעתי שתשתכנעי״ היא זימרה

״זה לא שהיא השתכנעה, את פשוט בלתי נסבלת״ ריימונד מלמל בשקט וזואי פקחה את עיניה

״קראת לי מעצבנת, מר פתאטי?״

״פתאטי? ולמה אני פתאטי?״ שאל באיטיות
״כי אתה עוד לגמרי תקוע על שונה הזונה הזו..״ היא סיננה
״אני לא!״ הוא הכחיש
״אתה לגמרי כן,״ התערבתי בצחקוק ״פסגת השלמות כבר לא כל כך מושלמת נכון?״

אחרי שריימונד נפרד משונה הוא לא הפסיק לדבר עליה. עד היום, למעשה. הוא תמיד אמר שהיא נהדרת ושהוא שמח שהוא הכיר אותה. עד שאני וזואי גילינו למה הם באמת נפרדו, וכמה שהיא לא באמת נהדרת.
היא בגדה איתו, לא בו. איתו. לריימונד לא היה שום מושג שיש לשונה חבר והוא חשב שהיא אוהבת אותו מאוד.

היא אמרה שהיא פשוט לא הספיקה להפרד ממנו. איזה מן תירוץ עלוב?

זואי כמובן ידעה הכל כי מאז אותו היום לפני חודשיים נפגשנו כל הזמן ובילינו הרבה בחברת ריימונד.

לא ראיתי הרבה את תומאס, אם אתם שואלים. חוץ מפגישות מקריות במסדרון בית הספר או שבא לאסוף את שון מהבית שלנו. גם אז לא החלפנו הרבה מילים שלא היו קשורות ללנדון או לשון.

חוץ מזה, שמעתי שיש לו חברה. לא טרחתי לשאול מי זו, כי לא רציתי שזה יראה כאילו אכפת לי. למרות שבאמת היה אכפת לי.