נ.מ סופיה:
קמתי בבוקר עם תחושת בחילה נוראית.
מייקל היה לצידי וידו כרוכה סביבי.
קמתי מהמיטה בזהירות והלכתי למקלחת.
הסתכלתי במראה, אני נראית כאילו דרסה אותי משאית, אני מרגישה כאילו דרסה אותי משאית. לקחתי כדור ואז נכנסתי להתקלח.
התוכנית לא לזכור את אתמול נכשלה, אני זוכרת את מרבית הדברים שקרו. הייתי צריכה להישאר בבית.
פשטתי את השמלה מעליי, הפעלתי את המים וכיוונתי כדי שיהיו חמים, ציחצחתי את שיניי. הראש שלי עדיין מסתובב.
כשסיימתי התעטפתי במגבת והלכתי להרתיח מים לקפה. בזמן שהמים רתחו התלבשתי.
לבשתי טייץ שחור עם עם טי שירט בצבע כחול כהה.
אספתי את שיערי לקוקו גבוה, ענדתי עגילי חישוק, נעלתי נעלי ספורט שחורות, הכנתי קפה וכשסיימתי לשתות יצאתי להליכה קצרה.
האוויר הצח עוזר לי להתגבר על הנגאובר בדרך כלל.
כשחזרתי מההליכה שמעתי את המים במקלחת.
הבנתי שמייקל כבר קם.
כבר התחלתי להרגיש יותר טוב.
הוא יצא מהמקלחת עטוף במגבת סביב חלקו התחתון
"איפה היית?" הוא שאל בעודו מתקרב אליי
"מה קרה לבוקר טוב?" השבתי בסרקסטיות
"בוקר טוב, איפה היית?" הוא אמר
"אני מופתעת שקמת, גם אם הבית היה מתפוצץ היית ממשיך לישון" אמרתי
"לא ענית לי על השאלה" הוא השיב
"הייתי בהליכה" עניתי
"את נראית מדהים" הוא אמר והניח את ידו הגדולה על צווארי, שמתי את ידי על חזהו החשוף והוא נישק אותי.
"זה לא הזמן" אמרתי כאשר עצרתי לפני שנתחיל משהו שלא נרצה להפסיק
"חבל" הוא לחש באוזני והעביר צמרמורת בגופי.
"אתה צריך ללכת לאמא שלך" אמרתי
"אני אחזור בערב ונסיים מה שהתחלנו" הוא אמר והלך להתלבש.
לאחר שהוא התלבש הוא נישק אותי ויצא.
השקתי את ברי וניצלתי את הזמן לעשות את מטלות הבית.
אני תוהה מתי אמא שלי וג'יידן חזרו לקשר, מתי הוא ואבא שלי חזרו לקשר והאם אני היחידה שהוא לא רצה לדבר איתה? האם זה ייתכן שמה שג'ייק היה אומר לי בריבים נכון, שאני הסיבה לעזיבתו של ג'יידן?
תמיד אמרתי לעצמי שהוא עזב כי הוא לא יכל להתמודד יותר עם הריבים בין אמא לאבא אבל זה מתחיל להיראות אחרת. למה אבא מעולם לא סיפר לי שהם בקשר?
כל כך הרבה שאלות ואין דרך להשיג את התשובות.
יש דרך אחת והיא כוללת דיבור עם ג'יידן ולכן היא לא אופציה עבורי.
בשאר היום נחתי וקראתי ספר בכדי למנוע מעצמי לשקוע במחשבות. הייתי יותר מועילה משהייתי מצפה מעצמי.
מאוחר יותר מייקל חזר.
"איך היה?" שאלתי
"היה אחלה" הוא אמר והלך לכיוון חדרי
הלכתי אחריו, הוא פשט את חולצתו
"למה אתה הולך באמצע שאנחנו מדברים?!" התעצבנתי והלכתי אחריו.
"אני מקיים את ההבטחה שלי" הוא אמר ונישק אותי באגרסיביות, מהסוג הטוב.
הוא פשט את חולצתי ממני והעניינים התחממו תוך שניות.
הוא זרק אותי על המיטה ואז רכן מעליי ונישק אותי.
הוא נישק את קו הלסת תחילה ומשם ירד לעבר צווארי ואז לחזה. הוא גרם לי להרגיש פרפרים בכל הגוף ואת התחתונים שלי נרטבים.
גופי השתוקק למגע שלו, שהעביר צמרמורת בכל חלק וחלק בגופי וליבי פעם בחוזקה למשמע נשימותיו.
נוכחותו השכיחה את כל דאגותיי ממני.
הוא פשט את מכנסיי ממני מבלי להתאמץ ואז פתח את הג'ינס שלו ופשט את מכנסיו.
לאחר שהוא הוריד ממני את התחתונים הוא גרם לי לעונג במשך זמן רב באמצעות שימוש באצבעות, בפה ובזין המדהים שלו.
לאחר מכן נרדמתי, בבוקר קמתי להרגשה מדהימה, שלא הרגשתי הרבה זמן, בתוך זרועותיו.
ואז קלטתי, הוא לא אמור להיות פה בכלל עכשיו.
ניערתי את גופו בהתקף של לחץ, לחץ עבורו לא עבורי.
הוא התעורר אחרי כמה דקות של ניעורים.
"קמנו מאוחר ולא חזרת אתמול!" אמרתי
"שיט" הוא מלמל בקול צרוד של הבוקר.
הוא קם מהמיטה ולקח את הטלפון שלו, נכנסתי למקלחת, אני גם ככה מאחרת לעבודה אז לפחות אבוא נקייה.
אחרי כמה דקות מייקל הצטרף אליי למקלחת.
"תבטלי את העבודה" הוא אמר וחייך אליי, לא הגבתי במילים אלא חיוך נמרח על פניי.
התקשרתי ללינדה ואמרתי שיש לי חום.
היא כעסה כמובן על חוסר האחריות, שמעתי את זה על הטון שלה אבל היא לא אמרה כלום.
מאז שאבי נפטר כולם הולכים לידי על ביצים, כמעט כולם.
"מה עושים?" שאלתי
"מה שתרצי" מייקל ענה בחיוך
"אני צריכה להחזיר את ברי לבית שלו" השבתי
"אז מחזירים את ברי הביתה" מייקל אמר
לבשתי טופ בצבע ירוק זית עם שורט וסניקרס לבנות, שיערי היה פזור. הוא הסתכל עליי במבט מלא הערכה.
ולמרות שמעולם לא אמר לי שהוא אוהב אותי במילים, מבטו אמר זאת, גם ההתנהגות שלו.
יצאנו מהבית כשברי בידיי.
הנסיעה הייתה כל כך כיפית שהיא עברה די מהר, הוא הגביר את הרדיו, פתח את החלונות ושרנו כשהרוח נשבה על פנינו והשמש מכה בנו, זו התחושה הכי טובה שהרגשתי. הוא מוציא ממני צדדים שלא ידעתי שעדיין קיימים.
אני אוהבת אותו.
YOU ARE READING
𝐢𝐜𝐞
Romanceסופיה, בחורה בעלת עיניים תכולות כקרח ופתיל קצר שעובדת בספרייה. היא מעולם לא תיארה לעצמה כיצד חייה ישתנו בעקבות פציעה של אחת המבקרות הקבועות בספרייה.
