נ.מ מייקל:
"אני לא מבין, במשך כל כך הרבה שנים היא סירבה לדבר עליו ופתאום היא מתראה איתו שוב?!" שאלתי את סופיה מבלי לצפות לתשובה.
"אתה צריך לשאול אותה את זה, אתה גם לא חייב לתת לו הזדמנות אם אתה לא רוצה, הוא זה שעזב אותך, אתה לא חייב לו כלום" סופיה השיבה
"זה לא לגבי זה שהוא עזב אותי, זה לגבי זה שהוא עזב אותה, הוא שבר לה את הלב" אמרתי
"מה שתחליט לעשות אני איתך" היא הוסיפה והחזיקה את ידי.
"יש לי רעיון" הצעתי ולקחתי נשימה עמוקה
"מה?" היא שאלה.
"אני אאזור אומץ ואיפגש איתו עכשיו אם את תאזרי אומץ ותיפגשי עם ג'יידן היום" הצעתי
"היום?" היא שאלה בהלם והינהנתי.
"אוקיי" היא הסכימה לאחר שלקחה נשימה עמוקה.
קמתי מכיסאי
"את באה?" שאלתי, היא הסתכלה עליי בהפתעה
"אני לא עושה את זה בלעדייך" אמרתי
היא קמה גם והחזקתי בידה, הלכנו לשולחן שלהם.
"אני שמחה שהחלטת לבוא מייקי" אמי אמרה.
"שלום" אמר הגבר וחייך חיוך קטן.
"ווסלי" הוא אמר והושיט את ידו אליי כדי ללחוץ ורק הסתכלתי עליה בסלידה, הוא משך אותה חזרה אליו.
בלי להתכוון לחצתי חזק יותר על ידה של סופיה.
ישבנו בכיסאות שהביאו במיוחד.
"וואו, בפעם האחרונה שראיתי אותך היית פצפון" ווסלי אמר בתדהמה
"אתה לא חושב שקצת מאוחר לחזור לנו לחיים עכשיו?" שאלתי בישירות
"הייתי צעיר, לא הייתי מוכן לילדים, לא רציתי ילדים. כשהרגשתי בשל אחרי כמה שנים כבר אז נאמר לי שמאוחר מדי לחזור לחייכם. אני שמח שדעתה של אמא שלך השתנתה והיא החליטה לתת לי הזדמנות סוף סוף." הוא אמר
"מה זאת אומרת אחרי כמה שנים?" שאלתי בבלבול
"בערך 6 שנים אחרי שעזבתי" הוא אמר, אמי הסתכלה לכיוון סופיה במבט מלא אשמה ואימה.
"על מה הוא מדבר אמא?" שאלתי
"אני מצטער יקירתי, חשבתי שהוא יודע" ווסלי אמר.
היא הנידה בראשה.
"הוא חזר ואני סירבתי לקבל אותו חזרה. זה היה שינוי גדול מדי עבורך, היית ילד קטן, בן 8 אם אני לא טועה, עשיתי את זה לטובתך" היא אמרה
"יכול להיות שעשיתי טעות, אבל אז זה היה נראה הדבר הנכון לעשות, בבקשה ממך בן שלי, תנסה להבין" היא הוסיפה.
נאנחתי והנהנתי אליה כסימן שהכל בסדר.
אני בשוק ממה שגיליתי הרגע, אני בטוח שלאמי היו את הסיבות שלה למעשים שהיא עשתה.
היא תמיד רצתה בטובתי.
"למה עכשיו?" שאלתי את אמא שלי
"עכשיו אתה כבר אדם בוגר, אתה כבר לא תלוי בי.
זה בשביל עצמי, אבא שלך היה אהבת חיי, הוא עדיין. ונכון שהיו לנו מחלוקות אבל זה מעולם לא השתנה. אני שמחה שניתנה לנו הזדמנות שנייה" היא אמרה.
"אני יודע שזה כנראה מאוחר מדי, אבל אשמח להכיר אותך" ווסלי אמר. מאחר שגיליתי שהוא באמת אוהב את אמא שלי והוא לא חתיכת חרא לגמרי החלטתי לתת לו הזדמנות נוספת.
"גם אני השבתי" והושטתי את ידי אליו.
הוא לחץ את ידי. אמי חיבקה אותי וסוג של חיבקה את סופיה מאחר ונשפך עליה מגש שלם של אוכל ושתייה.
יצאנו מהמסעדה ונסענו לביתי.
במהלך כל הנסיעה סופיה לא יכלה להוריד את החיוך
"לא שאני מתלונן, אבל בשביל מה החיוך?" שאלתי
"אני פשוט שמחה גם מסריחה אבל בעיקר שמחה" היא השיבה
"למה את כל כך שמחה?" שאלתי בחיוך
"כי הכל הסתדר עבורך ולורטה שמחה ואני פשוט כל כך גאה בך" היא ענתה
"אני אוהב אותך כל כך" אמרתי באגרסיביות.
ברגע שהגענו הביתה נישקתי אותה ותוך שניות היא הייתה בידיי. לקחתי אותנו לחדר השינה.
היא עצרה את הנשיקה "למקלחת" היא אמרה וחזרה לנשק אותי מיד.
היא פשטה את בגדיה ופיזרה את שיערה במהירות.
פשטתי את בגדיי, היא הפעילה את המים וכיוונה את הטמפרטורה, היא משכה אותי פנימה.
ידיי אחזו בישבנה, רגליה נכרכו סביבי ופניי הונחו בין שדיה, נישקתי אותם ועצרתי בצווארה, היא פלטה גניחה. היא ירדה בחזרה לרצפה ולפני שהספקתי לעשות משהו נוסף היא ירדה על ברכיה, מיד הבנתי לאן זה הולך.
היא העבירה את לשונה בכל המקומות הנכונים, החזקתי בשיערה והיא החזיקה באגני וקירבה אותי אליה בנסיון להכניס כמה שיכלה לפיה.
לאחר כמה דקות נוספות של עונג הגעתי לפורקן.
היא נעמדה ונצמדה אליי בגופה, הצמדתי אותה לקיר והרמתי את רגלה, עכשיו תורי לענג אותה.
לאחר שגמרנו התקלחנו, חפפתי את שיערה וסיבנתי את גופה, וכך עשתה גם היא לי.
"אנחנו צריכים לעשות את זה לעיתים קרובות יותר" אמרתי בעודי מתמוטט על המיטה כאשר מגבת עוטפת את חלקי התחתון בלבד וגם היא עטופה במגבת.
"לגמרי" היא אמרה לידי ותוך כמה דקות היא נרדמה.
היא נראית כמו מלאך.
סימסתי לג'יידן, אני יודע שהיא לא תהיה מוכנה לשלוח לו הודעה.
שאלתי אותו אם הוא יוכל לפגוש אותה היום ועכשיו נותר לי רק לחכות לתשובתו.
VOCÊ ESTÁ LENDO
𝐢𝐜𝐞
Romanceסופיה, בחורה בעלת עיניים תכולות כקרח ופתיל קצר שעובדת בספרייה. היא מעולם לא תיארה לעצמה כיצד חייה ישתנו בעקבות פציעה של אחת המבקרות הקבועות בספרייה.
