טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

אימון

נ.מ-דקו..
זמן- 9 בערב..
________________________________________.
הלכתי לריצה סביב UA..
מחר יש לנו יום חופש אז אני יכל להתאומן עד מאחר!
בכל זאת אני רוצה להיות מספר אחד!
ובשביל זה אני צריך לאתמץ ולעשות הרבה אמנים
שחשבים על זה אני תמיד מרגיש לחץ..
אני ידע שכולם מרגשים..
אבל אני מפחד ליפול.. ושאני לא אצליח לקום..
רגע יש דמות מטשטשות מחשוך.
מי זה?
התקרבתי עליו..
זה נראה שהוא עשה שכיבות שמיכה..
אני מניח שהוא מתאמן..
רק מי זה?!
המשכתי להתקרב.
"טודורקי-קון?!" שאלתי בהפתעה שראתי אותו.
הוא נשכב על הריצפה.
"היי?!" הוא אמר ונראה שלא מבין למה צעקתי עליו..
"אמ.. היי.. סליחה לא חשבתי שתהיה פה.." ענתי.
"חשבתי קצת להתאמן.. מה אתך?!" טודורקי-קון שאל באדישות.
"יצאתי לריצה.." ענתי.
"אוקי.." הוא ענה והמשיך עם השכיבות השמיכה..
"אני יכל להצתרף?!" שאלתי בתקווה..
"אני מניח.. מה אתה רצה לעשות?!" הוא שאל.
...
אז עשינו שכיבות שמיכה.. עמידות ידים.. תחרות מי מגיע ראשון לעמוד.. כפיפות בטן..
מסתבר שטודורקי-קון יכל לעשות סלטה משלשות! ולעמוד על יד אחת..
ובקיצר אכשהו הגענו למצב שאנחנו מתחרים עם השני על מה אנחנו יכלים לעשות והוא לא.. יותר מלעשות אימון כמו שהתחלנו.
ואני חיב להודות שטודורקי-קון ממש כפי!
הוא פשוט זרם איתי.. וזה ממש כיף!
בגלל כל התחריות כמעט ולא שמנו לב שכבר 23:36 בלילה..
אף אחד מאיתנו לא עיף אלא דווקא צמים לעוד אדרלין! כיאלו הוא איזה סם ממכר!
"מידוריה מה אתה רוצה לעשות עכשיו?!" טודורקי-קון שאל מתנשוף..
"אולי.... ?!"
...
________________________________________.
נ.מ-כללית
________________________________________.

שוטו בעט מצד ימין.. עוד אחת משמאל.
מידוריה שלח אגרוף אבל זה לא ממזיז לשני.
הוא מנסה להפיל דקו אבל דקו דחף אותו אחרה והוא נפל.
שוטו בתנחות עובר מחזיק ידים עם דקו ששכב עליו.
דקו מנסה לשטח את שוטו על הריצפה..
"תיכנע!" דקו אמר
"אין שם סיכוי!" שוטו מחריז ובעט בבטן של דקו ומעיף אותו מימנו.
שוטו מנצל את זה שדקו נחת על הריצפה וישב על החזה של דקו.
שוטו תפס את הידים של דקו ביד אחת, ומונע מימנו לזז.
דקו מנסה לבעט בגב של שוטו בשביל שירד מימנו.. אבל זה לא מזיז לשוטו.
שוטו תפס באזון של דקו.. "תיכנע!" שוטו אמר ומשוך לדקו באזון.
"לא!" "תיכנע" "לא רוצה!" "תיכנע!" "לא רוצה!"
"מה קרה פה?!" אול-מייט שאל שראה את שני הילדים נלחמים.
"ב11 בלילה שניהם הפיעו לידי וביקשו שאתן להם להלחים! אז אני נתנותי להם מגנים לחזה, הגב, הידים, הראש והרגלים. הם התיחלו להפיל את אחד השני כמו ילדים קטנים!" מידנט ענתה לאול-מייט.
"אני חיבות להדות שנראלי שלטודורקי הצעיר עלה חייך לכמה שנית.. מקדם.." מידנט המשיכה.
בזמן ששוטו עדין ישב על דקו ודרש מימנו להכינע.
אול-מייט הנהן וחייך למראה הילדים הנלחמים.. שהוא ידע שהם נהנים מזה.
שוטו התקרב לפנים של דקו. ודקו הסמיק.
"ניכנע?!" שוטו שאל.
"לא!" דקו ענה. שוטו התקרב עד יותר לדקו.
"ועכשיו?!" שוטו שאל.
"לא!" דקו ענה וכלו כבר היה אדום.
"ועכשיו?!" שוטו שאל שהוא כבר שכב על דקו.
שהרגלים שלו מחבקות את של דקו בשביל למנוע מימנו לברח.
והידים של דקו עדין תפסות בידו שלו שוטו.
דקו כבר היה יכל להרגיש את הנשמות של שוטו על הפנים שלו.
והם היו סנטמיטרים ספרים משהשפתים שלהם יגעו.
שוטו חייך חייך תחמני.
"לא?!" דקו כבר לא היה בטח עד כמה הוא יכל להחזיק
"יאללה מידוריה טודורקי ניצח! זה 6/3 לך!" מידנט החריזה.
שוטו עלה וחזר לשבת על דקו.
"עוד אחד!" דקו החריז.
"אין שם סיכוי!" אירזר הצתרף לשיחה ומשך את שוטו ודקו לכיונו עם התחבשות שלו.
"למה?!" דקו שאל עצב.
"כי שתים בלילה!" אירזר ענה וגרר אותם שהם עדין קשרים עם התחבשות.
"אבל לא לפני דקה היה 22:00?!" שוטו שאל לא מבין איך עבר כל כך הרבה זמן.
"לא! יאללה לכו להתקלח ולישון!" אירזר החריז ושחרר את השנים ליפול על הריצפה.
________________________________________.
נ.מ-דקו
________________________________________.
אה?! הטלפון של טודורקי-קון?!
אה, נכון! שהוא התקלח הוא ביקש שאשמר לו על הטלפון.. ושחכתי להחזיר.
נשמע דפיקה על הדלת..
פתחתי אותה וטודורקי-קון עמד בה.
"בדיק חשבתי עליך.. חבל שלא חשבתי על מיליון דולר!" אמרתי בחייך.
"ומה חשבת עלי?!" טודורקי-קון שאל.
"ששחכתי להחזיר לך את הטלפון!" ענתי והגשתי לו את הטלפון שלו.
"יופי חסכת לי לשאל אתך אם הוא עצלך!" טודורקי-קון ענה.
ואני צחקתי על הסטיאוצה המוזרה שיש קרע..
היתי בטח שטודורקי-קון לא יצחק..
אבל להפתעתי הוא התחיל לצחק.. והולי שיט הצחק שלו זה הדבר הכי מדהים ששמעתי בחיים שלי..
הצחק שלו פשוט גרם לי לנמס. אני מרגיש שאני טבוע בצחק שלו.. כיאלו הוא פשוט עוטף אותי.. ויצר לי תחשה נעימה בכל הגוף!
אחרי כמה דקות של צחק. אני וטודורקי-קון נירגענו קצת ומנסים להכניס את אויור שנגמר לנו בחזרה לראות.
טודורקי-קון מחייך חצי חייך שאני מרגיש שאני אמות מרוב שהוא יפה!
"אני בכלל לא עיף! ואתה?!" טודורקי-קון שאל ונגיב את דמעות הצחק.
"בכלל לא! אם היתי יכל היתי ממשיך להלחים איתך!" ענתי.
"אבל איזה-סנאני אמר לנו ללכת לשון.." המשכתי.. וקצת התבאסתי מזה..
"טוב.. אם לא נילחם.. וסתם נדבר.. לא נראלי שתהיה בעיה.. גם ככה מחר אין למדים.." טודורקי-קון אמר.
"כן! אתה צדק! תיכנס!" אמרתי וזזתי כצת בשביל שטודורקי-קון יכל להכניס.
"רב תודות אדני! אתה ג'לטמן מצין!" טודורקי-קון אמר בצחק.
"רב תודות עלמתי!" ענתי וטודורקי-קון שוב התחיל לצחקק והצתרפתי עליו.
רק שהפעם הצחק היה קטן יותר.. אבל שליו וחמים באותה המידה!
סגרתי את הדלת.
.......... .....  ...  .. .
"אני בזמן האחרון מרגיש הרבה לחץ.. ואני לא ידע מה לעשות איתו.. אני מניח שגם אתה מכיר את בלהתחשב בזה שתמיד היו ממך ציפית.." אמרתי.
"גם אני לא הצלחתי לעמוד בצפיות של כולם.. ואני עדין לא מצליח.. אבל.. אני פשוט מנעתי מעצמי להרגיש רגש.. ואז הלחץ נעלם.. שזה הדבר הכי מטמטם שעשתי בחיים שלי.. למרות שזה עזר לי לא להשתגע מהלחץ.. זה גרם לי לא להריגש שם רגש בכללי מלבד שנאה לכל העולם... ועכשיו שהתחלתי להרגיש שוב רגשות אחרי תקפה הארכה שלא.. הרגשות העליו קטנים וכמעט לא משמעתים.. ויקח זמן עד שהיו.. אז אני מניח שלעזר לך אני לא ממש יכל.. אבל.." טודורקי-קון ענה.
הוא הסתבב לכיוני.
שנינו שכבים על המיטה שלי ומדברים.
"אבל מה שאני כן ידע.. שאתה צריך מישהו.. שם דבר לא טוב שהוא לבד.. תמיד שיש עוד מישהו אז יותר קל.." טודורקי-קון המשיך.
"אבל.. יש אנשים שעזרים.." ענתי.
"והם גם מצפים ממך להגיע לגדלות..?!" טודורקי-קון שאל.
"כן.. די.." ענתי נבוך.
"אז הם לא באמת עזרים.. הם רק מספים לך משקל.. אתה צריך מישהו שיעדד אתך לעשות צעד! לא שיעדד אתך להגיע לגדלות שאתה לא מספיק חזק בשבילם.." טודורקי-קון ענה ופיהק.
"אבל איך לעשות צעד יעזר לי?! למה שהדבר כל כך פשוט יותר חשוב מלהגיע לחלום שלי?!" שאלתי בחוסר הבנה.
"כי דבר קטן שכזה עם יותר מדי לחץ גם לא אפשרי.. תחשב על זה ככה.. מה יגרם לך לרוצת להתקדם.. הכל הכובד שמישהו ימאר לך על הדבר כל כך קל וקטן.. או הכישלון על דבר גדל ומשמעתי?!" טודורקי-קון שאל.
"אני מניח שמילה טובה עדיפה על הרגשות הכישלון.." ענתי נבוך.
"אז אתה צריך את האדם שיעדד אתך להתקדם צעד! ואז עוד צעד! ואז לרץ! ולקפוץ!.. עוד שתגיע לגדלות! גם אם זה יקח יותר זמן.. אתה תרגיש יותר טוב.. אתה תלמד לעריך כל פעלה קטנה שעשת ולא רק להתבאס שלא הצלחת את הגדולה והקשה. אתה תירע כמה לאנשים אתה עוזר מבלי לשים לזה לב! ויש כל כך הרבה כאלה!" טודורקי-קון אמר ועצר לפהק.
"אבל אני מניח שקדום תיצרך למוצא את האדם הנכון!" טודורקי-קון אמר תוך כדי פיהק ועצם את הענים.
"אתה נשמע כמו מישהו כזה.. אולי תהיה?!" שאלתי אבל לא היתה תשובה..
טודרוקי-קון נרדם.
והוא כל כך חמוד שהוא ישן!
אני לא העיר אותו בשביל שילך לחדר שלו..
ראים שהוא עיף! ולי גם אין כוח לזז.
בכל זאת השעה 6 בבוקר.. ולהתחשב שאתמול היה ממש עמוס ומעיף..
נשכבתי ליד טודורקי-קון ונרדמתי שניה אחרי!
________________________________________.
שמעתי דפיקה בדלת.
"מה השעה?!" מלמלתי לעצמי ומסתכל על השעון.
השעה היתה 9 בבוקר..
למה מישהו ער בשעה כזאת שיש יום חופש?!
טודורקי-קון שכב על המיטה שלי ולקח לי כמה שנית הזיכר למה הוא שם.
הלכתי לדלת ופתחתי אותה. ומינה עמדה שם.
"היי מידוריה! רוב הכיתה משחקות אמת או חובה.. רוצה להצתרף?!" מינה שאלה בחייך.
"אולי אחר כך.. אני ממש עיף.. לא ישנתי על הלילה.." ענתי.
"זה אולי קשר לטודורקי ששכב לך על המיטה?!" מינה שאלה וחייך קצת סוטה עלה על פניה.
היא עשתה העגיל אם האצבעות שלה והכניסה אצבע לתוך העיגול.
לקח לי כמה שנית להבין.. ושהבנתי הפכתי לאדום כמו עגבניה!
"מה מניה?! לא! אין לי שם קרוש סודי לטודורקי-קון! הוא לא קשר! כלמור הוא כן! אבל לא איך שאת חושבות! ממש לא! אני וטדורקי-קון רק דיברנו.. אני ממש לא דלק עליו! למה שתחשבי ככה?!" אמרתי בלחץ מסגיר את הרגשות הסדים שיש לי על טודורקי-קון.
"בגלל התשבה שלך! יאללה תירדו אחרי שתיזדינו!" מינה החריזה.
ואני רק הפכתי לאדום יותר! ואפילו לא ידעתי שזה אפשרי!
חזרתי למיטה. טודורקי-קון המשיך לשון ואני הדהתי לאלהים שהוא לא שמוע אותי.
נשכתי לידו והסתכלת על הפנים היפות שלו.
הוא פתאם חייך.
"מה אתה באה מידוריה?! הפכתי לירק?!" הוא שאל בענים עצמות.
"אה.. לא.. שמעת אותי..?!" שאלתי בלחש.
"אולי?!" הוא ענה וחייך קטן עלה על פניו שהוא עדין עצם ענים.
"מה השעה?!" הוא שאל אחרי כמה שנית.
"9 בבוקר" ענתי.
"אני מבין.. אז נרדמתי פה.." הוא מלמל.
"כן.." ענתי נבוך.
"הפרעתי לך?!" הוא שאל. עדין לא פתח את הענים.
"האמתי לא..זה היה נחמד.." ענתי.
"יופי כי אין לי כוח לזז!" הוא החריז.
"מה היה קרה אם היתי אמר שאתה מפריע?!" שאלתי.
"היתי עבר לשון על הריצפה! אין לי כוח לזז!" הוא ענה וצחקתי.
הוא פתח את הענים שלו ופשוט שקעתי בהן!
לא ידעתי שאני יכל לשקע ככה בענים שלו!
בעין השמאלית שהיא כמו אקינאס גדל שנמשך לנצח! ובימנית שהיא כמו ענן סערה שעוד שניה יריד מבול וברקים.
הן כל כך יפות!
"מידוריה אתה ידע שאם נתקרב עד קצת נתנשק?!" טודורקי-קון שאל.
ולא יכלתי להגיב.. פשוט הפכתי לעגבניה.
"היתה רוצה לטעם את השפתים שלי?!" הוא שאל.
"ככ..ןן.." ענתי נבוך.
"יופי כי גם אני רוצה לשלך!" הוא החריז ונשיק אותי.
ואחרי שהתנתקנו עשינו עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת..
בין כל הנשיקות הצלחתי להגיד לו שאני אהוב אותו. והוא אמר לי. החלטנו להפוך לזוג.
ואחרי בערך שעה של נשיקות שנינו נרדמנו מחבקים.
................................._♡_...................................
אז איך הפרק?!
1630 מילים מכבד!
וסוף כל סוף פרק של אחד!
כלמור שלא היה חלק 2!
אז לא כתבתי כבר 3 יומים נראלי..
היתי חסרה למישהו/י?!
נראלי שלא אבל אל תנפצו לי את הבועה!

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡