חתונה

167 13 31
                                    

נ.מ-דקו
________________________________________.
אני ושוטו כבר 5 שנים ביחד..
ואני מאהב בכל רגע ורגע שהיה לנו ביחד.
ואני רוצה שהיה לנו עוד מיליון ואחת רגעים משלמים ביחד.
"שוטו אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.. ואני רוצה.." מלמלתי למראה.. אה! אני לא יכל!
אני כרגע מתאמון על איך אני אציע לשוטו נשיאים! ואני לא מצליח להציא את המלים מהפה!
אני כל כך גורע!
"שוטו אתה הכל בשבלי ואני אהב אתך יותר מכל דבר אחר בעלום! אנחנו כבר ביחד כבר.. 5.. ששיננים.. והיייתיי רוצצהה..  אה!" אני לא מצליח!
"למה בכלל אני צריך את הנהם המעצבון הזה?! למה אני לא יכל פשוט לשאל את שוטו אם הוא רוצה להתחתן איתי?! בלי כל הנהם המעצבון הזה?!" שאלתי את האיור בעצבים.
"כן! וזה באמת סתם בזבז זמן!" שמעתי קול מאחרי.
הסתבבתי את ראשי באטית.. ושוטו עמוד מאחרי.
"שמעת אותי?!" שאלתי נבוך.
"כן את כל הנסינות.. כולמר לפחות 6 הנסינות האחרנים!" שוטו ענה ונשיק אותי בצוואר.
אני הפכתי לעגבניה.
"אז.. טבעות?!" שוטו שאל.
"מה?!" שאלתי בחוסר הבנה.
"הצעת לי הרגע נשיאים.. בדרך כל יש גם טבעת.." שוטו ענה.
"רגע.. אתה באמת רוצה?!" שאלתי.
"אמ.. כן.. אני ענתי לך כבר מקודם" שוטו הזכיר לי.
"אה.. כן!" אמרתי ורצתי לתיק שלי.
הצאתי את הטבעות שכולי רעד.
"שוטו.. אתה רוצה להתחתן איתי?" שאלתי נבוך.
"ברור.. זה או אתה הוא כלום בשבלי.. אני אעדיף למות מלא להית אתך.." שוטו ענה.
אני פשוט נשיקתי אותו.
מנשיקה אחת זה הפך לשתים ואז לשלוש..
ודי מהר מצאנו את עצמנו מתנשפים ערמים על המיטה.
"תגיד שוטו.." התחלתי.
"כן?!" שוטו שאל.
"למה לא אמרת לי בהתחלה שאתה שם.. כיאלו למה נתנת לי להביך את עצמי?" שאלתי.
"אני מניח שזה היה כיף לשמע כך הרבה פעמים עד כמה אני חושב לך בדרכים שנות.. בנסוף לזה חכתי שתצליח" שוטו ענה.
"אתה מרשע.. לגמרי הבכתי את עצמי.." אמרתי נבוך וקברתי את הראש בכרית.
"אני יותר מרשע שאני מזין.. ועכשיו ממש באלי!" שוטו ענה.
..
עכשיו לפנות בוקר.. הזדינו עד עכשיו! 3 שעות של זין! שוטו הטמטת לפני כמה דקות לשניה.. ואני גם ממש עיף.. אבל אני שמח מדי מזה שאנחנו הלכים להתחתן! בנסף לזה ממש קשה להרדים שאתה מת מכאבים של אהבה!
החלטנו ש3.5 נתחתן.. בדיק ביום בו הפכנו לזוג.
זה מצחיק לחשוב שהפכנו לזוג בלי מלים.
פשוט התנשקנו בלי כבנה.. ובגלל ששנינו אהבנו את אחד השני התחלנו להחמיר את הנשיקה עד שפוט החלטנו שניהיה זוג..
אני כבר מחכה לזה!
רק עוד 3 חודשים!
________________________________________.
"3.5 הגיע!" אמרתי ישר שקמתי.
הסתכלתי לצדדים ושוטו לא היה שם.
למה הוא לא פה?
קמתי להמיטה וחפשתי אותו בבית.
הוא לא היה בשם מקום בבית..
אבל מה שכן היה פנקקים חמימים, מיץ תפזים מתוק, כמה פריות ומכתב.
פתחתי את המכתב בזמן שאני מנשנש קצת מארחות הבוקר המפקנות שיש מולי.

'בוקר טוב איזקו!
אני מקווה שהפנקיקים עדין חממים!
טוב ברחתי מהבית בשביל לארגון הכל לחתנה שתיה לנו היום!
אני ממש מקווה בשבליך של שחכת!
טוב.. אני מקווה שאתה שמח כמני!
תיתקשר שתגמר לקרא.
אהב אתך ארסך.. ועד סוף היום בעלך!♡'

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now