כלבלבן 5

97 11 36
                                    

14+
וכן.. אני ידעות שהפרק הקדום היה סוטה מדי.. אשתדל לא לעשות גם את הפרק הזה..
ונראלי שהסיגה הלכות להתחרות בסיגה הארכה ביותר.. אבל נראה בקשר לזה.
_________________________________________
"דקו! יופי של זונה מצאת לעצמך!" מישהו צעק לו אחרי כמה של דקות של הליכה.
"הוא לא זונה, הוא כלב" דקו ענה.
"כלבים לא לבשים בגדים של עזרת באמצע הבר.. אלא אם כן האדון שלהם ממש חרמן.. אני צודק דקו?!" האיש צחק איתו.
"טוב.. יש לו גוף יפה" דקו ענה לאיש ואני דרחתי על דקו..., אני מקווה.
"א'צץ שוטו!" דקו אמר בכאב.
"מה?" שאלתי כיאלו אני לא מדע לזה.
"אתה דרח עלי!" דקו ענה עצבני.
"אפוס סלחיה" ענתי ודרחתי עליו יותר חזק.
"בסדר, איך שאתה רוצה!" דקו אמר והרים אותי על הכתף שלו.
"תריד אותי!" צעקתי עליו.
"אה.. לא!" הוא אמר וסטר לישבן שלי
כולי היתי אדום מהמגע שלו.
הוא הלך קצת ושם/השכיב אותי על איזה כרסה שמזיקה חזקה נשמעה ברקע.
כנראה נכנסנו לאיזה מעדון.
הוא פסיק את רגלי וסגרתי אתן בחזרה.
"נו שוטו!" הוא מילמל ופסיק אתן שוב.
הוא הכניס את ידו מתחת לחצית שלי וכולי נהיתי אדום.
"אני אפסיק לעצבון.. רק בבקשה לא!" מילמלתי נבוך.
"אמרתי לך כבר, אני מקבל מימך מה שאני רוצה.. ועכשיו ממש בא לי!" הוא ענה לי.
החזקתי את הכיסי של הספה בחזקה ורעדתי מהמגע שלו בערי שעלה למעלה יותר ויותר.
"אני מביטח שאני לא אעשה בעית.. רק בבקשה תפסיק.. אני עדין לא מכון" התחננתי.
"אתה אף פעם לא מכון" דקו מילמל עצבני.
"העיקר אמרת שאתה לא רוצה לפגע בי!" אמרתי ודמעות התחילו לזלג מעני.
"אני פגע בך?!" הוא שאל אהל לא יכלתי להבין אם הוא כעס או שהוא רוצה באמת לדעות.
"כן! אם היו מחרכים אתך לעשות דברים שאתה ברור לא רוצה, אתה לא היתה נפגע?!" שאלתי אותו ברצניות.
"אמרתי לך שאני לא אפגע בך אבל אף פעם לא אמרתי שאני הלך לשבת בשקט רק בגלל שזה לא מתאים לך.. אבל תזכר שזאת הפעם האחרנה שאני מוותר לך!" דקו אמר ברצניות והנהנתי לו.
"אה ו.. אתה הלך לקבל ענש בדרך אחרות!" הוא אמר בקלילת.
"איזה ענו~?!" שאלתי אבל נקתעתי בכאב נראי של החשמל שמחשמל אותי בחזקה.
נסתי לא לצרח אבל אחרי כמה שניות לא הצלחתי לעצר את הקול שלי וצרחתי בכאב.
אחרי כמה דקות החשמל הפסיק והרגשתי שאני עמוד לאבד הכרה.
"אני שנוא אתך.." אמרתי והתרסקתי על הכרסה בתשישות.
"אני בטח" הוא ענה בצניות ונשיק אותי בפה.
נשכתי לו את הלשון.
"שוטו!" הוא צעק שהתנתק ממני.
"מה?" שאלתי אותו ומעדתי עליו.
הוא לטיף את ראשי.
"אתה חיוב לריב אני מבין" הוא לחש לי.
"אני פשוט לא אהב שאתה מנשק אותי, סוטה מגעיל" ענתי לו.
"אתה עד תאהב" הוא לחש לי.
...
"שוטו.. נו עד כוס אחת" הוא לחש לי וניסה להשקות אותי בעד אלכול.. 😑
"אתה מנסה להרג אותי מהרעלת אלכול או שאתה סתם מחפש זונה?" שאלתי חצי מדע והתרסקתי עליו, נראלי.
אני שנוא את כיסוי הענים הזה.
"אולי השני" הוא ענה.
"אני פשוט, לגמרי, בברור, במילון האחוז.. שנוא אתך!" מלמלתי וגהקתי מאלכול.
"יפה שאתה מפרט את השנאה שלך כלפי" הוא צחק.
"סתם כבר ממזר!" מילמלתי ומשכתי לו בשעיר, נראלי.
מה אתם רוצים מחיים שלי?! אני בקשי מודע מחיים שלי ושי לי כיסוי ענים אי אפשר לקבל ממני וודעות.
"תתדבר עלי יפה, אני זה שדאג לך למקום לישן בו" הוא נזוף בי בצחק.
"ואתה גם משקה אותי באלכול ומחריך אותי להית הזנה הכלבלבית שלך!" ענתי לו עצבני.
"אני לא ראה בעיה במעשי!" הוא ענה לי.
"אל תעדאג.. לא צפתי מימך שתבין משהו כזה פשוט!" ענתי לו בהתגרות וזאת היתה טעות נראית.
הוא חשמל אותי בחזקה.
"אההה! דיי...ייי.. אההה!" צעקתי בכאב.
אחרי דקה נראלי שהוא הפסיק.
"זה כאב" מילמלתי והרגשתי שאני הלך לאבד הכרה.
"אני ידע, כלבלבן חמוד שלי" דקו ענה ואבדתי את הכרתי.
...
התעררתי חצי מודע חצי עדין בהשפעות האלכול במה שנראלי שהחדר שישנתי בו בשבוע הקורב.
בחילה נראית תקפה אותי ופשוט הקאתי הכל איפלו לא היה לי אכפת איםה אני מקיא העיקר להציא את האלכול הזה ממני.
אחרי שגמרתי להקיא בערך את כל תחלות הקובה שלי דקו תפס את ראשי וניקה לי את הפנים.
אני פשוט דחפתי אותו בעצבים.
"נו שוטו תן לי לנקות אתך!" דקו מילמל עצבני.
"אני לא רוצה את העזרה שלך!" צעקתי עליו.
"אז מה, תישאר מלכלך בקיא לנצח?!" הוא שאל עצבני.
"בכלל לא היתי מקיא אם לא היתה משקה אותי בהאלכול המסריח שלך! כל מה שאני זכור מאתמל בערב זה שחשמלת אותי למות והטרדת אותי מנית! אני שנוא אתך!" צעקתי עליו והדמעות התחילו לזלג מעני.
"אני כל כך נראי בעניך?!" הוא שאל בכאב.
"כן, אתה פגעת בי בכל כך הרבה דרכים אפשריות!" מילמלתי הכאב.
"אבל צדקת בקשר עלי.. אני כלב נאמן.. אני לא יכל לנטש אתך, אני לא רוצה.. לפעמים אני מרגיש אושר שאני אתך וחמש דקות אחרי זה אתה מוצא דרך לפגע בי מחדש.. אני כבר לא ידע מה לעשות" מילמלתי שאני עדין בכה.
הוא חביק אותי חצי חיבק ופשוט בכתי לו.
"החיים שלי היו מספיק נראים לפני שבאת, ושאני אתך אני עדין נפגע.. נמאס לי! למה לא משנה לאן אלך אני פשוט אפגע מחדש?!" אמרתי בין הדמעות.
הוא פשוט לטיף את ראשי.
הוא נשיק לי את הראש ולעמת הפעמים הקדמות האהבתי שהוא עשה את זה.
"ששש שוטו.. די.. אתה סתם מאבד נזלים שכמעט אין לך" הוא לחש לי.
דחפתי אותי ממני בצחק.
"אתה ממש גרוע בלעדד אנשים.. אתה ידע?" גיחחתי בכאב.
"כן.. גם את עצמי אני לא מצליח לעדד" הוא ענה.
הוא בא לנשיק אותי בפה אבל עצר שניה לפני.
הוא בא לזז אבל נשקתי אותו בעצמי.
מעדתי עליו ושכבתי עליושהוא שכב על הריצפה שאנחנו מתנשקים.
התנתקנו אחר בערך דקה.
כולי היתי אדום ממה שהרגע אני יזמתי ודקו נראה שהוא ראה רוח רפאים.
"אמרתי לך שאתה תאהב אותי בסוף!" דקו אמר בתחשת ניצחן אחרי שניה שכנראה עיקל את המצב.
"אני לא! אני שנוא אתך! אני עדין קצת שיכר! אל תתלהב! עכשיו תביא לי מים אם אתה לא רוצה שאמות מהתיבשות!" צעקתי נבוך וכסתי את עצמי בשמיכה שאני באה בקיר.
"אני בטח" הוא אמר בלעג ויצא מחדר.
אני באמת אהב אותו.. אבל איך זה בכל אפשרי שאהב את האדם שפגע בי ושאני שנוא כמעט כמו הזקן?! לאן היגין שלי ברח בדיק?! גם להיגין שלי נמאס ממני והוא ברח כמו השאר?!
"חזרתי" דקו החריז ונשיק לי את הלחי.
"די עם הנשיקות המגעילות שלך!" מילמלתי עצבני/נבוך.
"אם אתה כל כך שנוא אתן.. למה אתה אדום?!" הוא שאל בהתגרות.
"אני לא!" צעקתי נבוך ולגמתי מהר מהמים.
"אני בטח.. ושוטו.. אתה כל כך חמוד שאתה נבוך" הוא לחש לי ודחפתי אותו מימני.
"סתם כבר!" צעקתי עצבני מהמבכה.
דקו רק גיחח מצד.
"אני כל כך שנוא אתך!" מילמלתי עצבני וחזרתי לישין הראש שלי הרגיש שהוא הלך להתפצוץ.
"גם אני אהב אתך שוטו" הוא גיחח ונשכב לידי.
"מה אתה עשה?" שאלתי אותי נבוך.
"ישן" הוא ענה ועצם את עניו.
"לך למיטה שלך!" אמרתי עצבני.
"אבל אני כבר במיטה שלי" הוא ענה
"אז איפה המיטה שלי?" שאלתי מבלבל.
"זאת המיטה שלך" הוא ענה קצרות.
"אז איפה אתה ישנת כל הזמן הזה?!" שאלתי מבלבל.
"איתך, אתה ידע שוטו.. אתה ממש אהב לישון" הוא ענה וכיסה את עצמו בשמיכה.
"סוטה!" מילמלתי עצבני ונסתי לדחף אותו ממני.
"מה.. גם לישון אסור לי?" הוא שאל בהתגרות.
"איתי אסור תישן לבד!" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"לאן אתה הלך??" הוא שאל מפתע.
"לשין על הריצפה.. אה ודרך אגב.. אני לקח את השמיכה!" ענתי ולקחתי מימנו את השמיכה.
זה היה ממש מספק לקרע את השמיכה מימנו.
נשכבתי על הריצפה והתכסתי בשמיכה שלא חיממה כולם.
השמכיה נתלשה ממני.
"תחזיר אותה!" צעקתי על דקו והתחלתי להלחים איתו על השמיכה שלא מחמות בכלל.
נראלי שגם הוא ידע שאין באמת טעם לריב.. אבל זה היה כיף!
הוא משך ואני משכתי כיאלו זה איזה משחק מפרסם.. אולי משכיה בחבל.. הצחק של שנינו הסגיר את זה שזה סתם משחק
בסוף הוא שיחרר את השמיכה ושהתחלתי למעד אחרה הוא משך מהר ועפתי עליו.
הפנים שלי התגשו בחזה שלו והוא חביק אותי.
"עכשיו.. אתה בא לישין איתי שוטו?" הוא שאל לאזני.
"אם תבטיח שלא תעשה כולם ושאתה נשאר בצד שלך! ואתה איפילו לא נגע בי בטעות" ענתי לו.
"אני מבטיח" הוא ענה והרים אותי.
הוא השכיב אותי על המיטה.
"לילה טוב שוטו" הוא אמר שנשכב גם הוא במיטה.
"לילה, מעצבון" ענתי לו והסתבבתי לכין הקיר.
................................._♡_...................................
1300 מילים!💚❤

חלק 6 בקורב(נראלי)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now