היי אני לי♡...
אני כבר אמרת הספר הוא ל13+
אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם.
למי שלא ידע/ת....
הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי.
הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי.
טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני.
כל סיפור היה כנרא...
"אני מניח.. תגיד רגע.. איך זה אפשרי שכולם כל כך שמחים.. ורק אני לא שמח?!" טודורקי-קון מילמל והכאב שבקולו הרס אותי. "לכולם יש רגעי שפל.. וגם אני היתי באותו שלב כמוך.. כולנו סבלנו.. בניגד עליך יצא לי לפגש את רוב החברה כבר כמה פעמים.. לכולם יש את אנדבר המתעלל לכולם יש את טיוה שמת.. לכולם יש צלקעות מאמא.. לכולם יש את אותו סיפור רקע.. והם הצליחו להתבגר עליו.. עם עזרה כמבון.. אבל הצליחו.. וגם אתה תצליח!" טודורקי-השחור ענה בנחמדות. נזה נחמד שטודורקי-קון מעדד את עצמו.. מיקום אחר אבל עדין.. "וגם יש לך את האהבה שלך! לכולם יש אותה האהבה, ותאמין לי שיגע הזמן הוא יראה לך איך לשמח. בכל זאת הוא עשה את זה הכי טוב" טודורקי-השחור אמר וקם. הוא בילגן את השיער של טודורקי-קון. "יאללה תקשיב לי. אני ידע מה אני אמר.. ואתה צריך להקשיב למבגרים ממך" טודורקי-השחור אמר בנחמדות. "היתי ממשיך אבל מישהו עם שיעור ירק נמשים וענים ירקות מצטוט לנו.. אז.. אני אלך עכשיו" טודורקי-השחור אמר והלך לשאר הטודורקים. "מידוריה!" טודורקי-קון אמר בתקיפות. "כן?!" אמרתי בלחץ. "תפסיק לתערב ולצטוט לחיים הפרטים שלי" טודורקי-קון אמר וקם. הוא התישב לידי "סליחה.. היתי סקרן.." מילמלתי נבוך. טודורקי-קון השעין את ראשו על הכתף שלי וקפאתו במקום. אבל למה?! "אתה ממש אהב לעשות את זה נכון.." הוא מילמל בשקט. "אני מניח.." מילמלתי נבוך. "טודורקי-קון?!" שאלתי אחרי כמה דקות של שקט והבנתי שהוא נרדם. חיכתי עליו. "חלמות נעמים טודורקי-קון" לחשתי עליו ושמתי את הג'קט שלי עליו כשמיכה. הוא כל כך חמוד שהוא ישן! אני לא ממש בטח.. אבל נראלי שהתחלתי לפתח לטודורקי-קון רגשות.. השאלה רק אילו.. מענין מה הן יכלות להיות. ... התעררתי שטודורקי-קון ישן עלי ואני עליו.. שנינו הינו מכסים בג'קט שחור. טודורקי-השחור הסתכל עלניו וחייך. "אז התעררת איזקו" טודורקי-השחור אמר. "איזקו?" שאלתי.. לא הבנתי למה הוא קרא לי בשמי הפרטי. "אפס סליחה.. אני כבר רגיל.. אני קרא לכולם בשמם הפרטי כבר משנה שעברה" טודורקי-השחור מילמל וצחק ממבכה. "זה בסדר.. לא אכפת לי.." מילמלתי נבוך. "אתה ממש התחברת לטודורקי-קון.. כלמור לעצמוך או שלא לעצמוך.. לא ממש הבנתי את זה" מילמלתי נבוך. "גם אני לא.. הלי הזאת פשוט הפעיה משם מקום ולקחה אותו לכאן.. היא סתם משגעות.. אבל אני כבר לא ידע מה איתה.. וכן התחברתי עליו קצת יותר.. אני מניח שאין מספיק שוטוים גדולים שהבנו שהוא צריך עזרה.. הם כבר רגלים לזה.. נראלי שהוא קצת בהלם.. ואולי קצת מקנוא.. גם אני קנאתי" טודורקי-השחור ענה ברוגע. "רגע.. נפגשתם בעבר?!" שאלתי בהלם. "כן.. הלכנו פעם אחת לבן הים ועד פעם עלי ולעולם הפסט האלפטי.. היא לקחות אתנו לטיל בעלמות אחרים כל כמה זמן.. ותמיד מצתרף עד אחד" הוא ענה. "היא בטח ממש חזקה" מילמלתי נבוך. "מאוד אז אל תעצבון אותי דקו!" לי פשוט הפיעה מאחרי וקפצתי כמה סטמטרים למלעה מעלום. אבל נזהרתי והחזרתי את ראשו של טודורקי-קון למקום. "הפחדות אותי" מילמלתי בשקט. "כן, כן מה שתגיד! זאת לא אשמתי שיש לך לב חלש.. או שזאת כן?! עזוב זה משהו שאתה לא צריך לדעות עליו" לי מילמלה והלכה לאנישו. "מה?!" שאלתי את טודורקי-השחור בילבל בתקווה שהוא הבין משהו. "אל תשאל אותי.. גם אני לא מבין אותה.. אבל נראלי שהיא אחריות על העלמות של כולם או משהו" טודורקי-השחור ענה. "תגיד רגע.. אמרת מקדום שקניאת.. למה?" שאלתי אותו. "את זה תשאל את השוטו מעולם שלך.. אני רוצה לשון" הטודורקי-השחור אמר והתמתך. הוא קם והתחיל ללכת לכיון המענות ורק עכשיו שמתי לב שאמצע הלילה. אה.. ישנו הרבה. "רגע שמרת עלניו?" שאלתי אותו בשקט. "יותר בתרות כולם שמרו עליכם.. ישנתם טוב.." טודורקי-השחור מילמל ופהיק. "תחזירו לי את המעיל אחר כך.." הוא מילמל והלך. נשארו ככה כמה דקות ואז החלטתי לעיר את טודורקי-קון שלא יתקרר. "טודורקי-קון.. הגיע זמן לקום.. כבר בוקר.. או שלילה.." מילמלתי בשקט. "כבר בוקר..?!" שמעתי אותו מלמל בקול צרוד. "יותר לילה.. בוא שלא תתקרר" ענתי לו. "אני לא כבר קר?!" הוא מילמל תוך כדי שניה. הוא כל כך חמוד איך שהוא רק קם! "אתה תהפך לקר יותר.. בוא תליך לשון בחדר שלך" אמרתי לו. "בסדר.. בסדר.." הוא מילמל וקם. קמתי אחריו והוא מעד ונפל עלי. "טודורקי-קון?!" שאלתי בלחץ. "מה?!" הוא שאל בקול עיף שראשו בחזה שלי. "אתה בסדר?!" שאלתי בדאגה. "אני עיף.." הוא מילמל. "אוקי.." מילמלתי נבוך. זה ממש מביך! כל כך מביך! "תגיד טודורקי-קון.. אתה מקנוא..?" שאלתי אותו בשקט שנזכרתי בשחיה שלי עם הטודורקי-השחור. "מקנא במה?!" הוא שאל בילבל והרים את ראשו לכווני. "בטודורקים האחרים.." מלמלתי. "מידוריה מה זאת השאלה הזאת?!" הוא שאל ונשמע קצת עצבני. שיט הוא כעס עלי! אני סתם קבוע דברים עליו! "סותם.." מילמלתי "אל תצחיק אותי! זה ברור שאני מקנא! למה לי לא לקנואת בכולם שכולם שמחים וכל כך חזקים ויותר טובים ממני שהם אמרים להיות אני! שהכל בחיים שלהם כבר הסתדר! שיש להם כבר אהבה שהם אהבים ושאהבות אתם בחזרה.. החיים שלהם מושלמים ורק שלי לא.." הוא מילמל בהתחלה בכעס אבל אפשהו באמצע קולו התמלא בעצב. לטפתי את ראשו. "מה אתה עשה?" הוא שאל בילבל. "מלטף לך את הראש" ענתי. "ולמה אתה עשה את זה?" הוא שאל. "כי נראת לי עצב" ענתי לו. "זה לא עזור בלשמח אותי" הוא ענה. "מה אני צריך לעשות בשביל שתשמח?" שאלתי אותו בחמימות. כל מה שאני רוצה זה שהוא ישמח. "נשיקה?" שמעתי אותו מלמל בשקט. ממש בשקט כיאלו לא רוצה שאשמע.. או שלא רק בכיאלו. "נשיקה?!" שאלתי בילבל. "יאללה תתנשקו כבר! אני מחכה לזה כבר שעה!" לי התפרצה מאחד השחים. קפצתי קדמיה מפחד וטודורקי-קון החזיק אותי. "את צריכה לעבד על התזמון שלך את ידעות?!" טודורקי-קון אמר לה ונשמע קצת עצבני. "אז תתנשקו כבר! אני מחכה כבר שעה שתתנשקו!" לי ענתה לו וחזרה לשיח. היא משגעות על כל הראש! קלטתי שטודורקי-קון מחזיק אותי ומיד ירדתי ממנו נבוך. "למה.. למה שהיא תרצה שנתנשק..?!" מילמלתי נבוך. "לא ידע.. אני רק ידנ שאני והיא רוצים אותו דבר.." טודורקי-קון ענה ונשיק אותי בפה. בהתחלה לא הגבתי.. אבל שהוא שם את ידו על הלחי שלי הבנתי שזה אמתי והתחלתי לנשק אותו בחזרה. סוף כל סוף הבנתי מה אני מרגיש עליו. אהבה! אני אהב אותו התנתקנו כמה דקות אחרי. כולי היתי אדום וגם טודורקי-קון הסמיק קצת. "אה.. מידןריה.. אני מצתער.. לא היתי צריך לעשות את זה בלי לשאול.." טןדורקי-קון מילמל בלחץ ובמבכה. הוא כזה חמוד. "זה בסדר.. אני אהב אתך.." מילמלתי נבוך. "גם אני אהב אתך איזקו" טודורקי-קון ענה נבוך ונשיק אותי בלחי. כולי הפכתי לאדום. "אז.. בני זוג?" שאלתי נבוך. "כן" טודורקי-קון ענה. "תתחתנו כבר! אני כבר היתי נשאי בגיל שלכם!" אחד מטודורקי-נסיך צעק. "צלמת את זה נכון?!" קרח שאל את אש. "כן, זה היה מדהים אבל אקצץ קצת שיחה בשיבל שלא היה משעמם" אש ענה לקרח שמצלמה בידו. "מה זה הדבר הזה?!" איזה חמש טודורקים שאלו בהלם והסתכלו על המצלמה בילבל. "משהו מעתיד אתם לא תבינו" אש אמר. "אתם צלמתם אתנו?!" טודורקי-קון שאל והמבט המפיחד חזר לו לפנים. אין שם סיכוי שאני אעצבון את טודורקי-קון.. אף פעם! "כן וזה היה מדהים!" מינה צעקה שמצלמה היתה גם בידיה. האמתי שרוב הכיתה היתה כאן. זה ממש מביך. "אני ארצח את כולכם. כלל אתכם שוטוים" טודורקי-קון מילמל וקבר את ראשו בחזה שלי. כנראה שזה גם ממש מביך אותו. "טוב משמעתי השלמה אז אני יכלה להמשיך! בואו שוטוים!" לי אמרה ופתחה שער. "איזה משימה?!" שאלתי בילבל. "להפך אתך ואת שוטו לזוג בקאה!(טיפש) אם לא אכפת לך יש לי 21 שוטים להחזיר ליקמים שלהם.. אז ביי" לי אמרה ובאה להכניס לשאר. אבל טודורקי-קון עצר אותה. הוא הרבה יותר גבוה ממנה שזה מצחיק. היא הסתכלה עליו במבט אדיש. "למה בכלל היתי צריכה את כל השוטים?!" טודורקי-קון שאל באדישות. "סתם.. חשבתי שזה היה מצחיק!.. טוב אני צריכה ללכת אז.. ביי ביי!" לי אמרה ונעלמה. "שוטו בהצלחה! וחסר לכם שאתם נפרדים!" טודורקי-השחור אמר ונכנס לפרוטל. "השארתי לך חרב בחדר.. זה יכל להיות שמושי תנסה מדי פעם" טודורקי-הנסיך אמר ונכנס לפרטל. "איזקו.. כפי שאתה ראה אל תעצבון את שוטו.. יש לו צבא שלהם שלו היקמים אחרים לתעלל בך!" הערפד אמר ונכנס לפרטל. "שוטו! חסר לך שאתה לא הגיבור מספר 2 בעתיד! ומצתער לאכזב אתך שאיזקו מקום ראשון" טודורקי-קון המבגר אמר ונכנס לפרטל. "חסר לך שאתה לא תבוא לבקר אותנו! יש לי הרגשה שלי תובא שוב.. אז תתכנון" בן הים אמר ונכנס גם הוא. כולם נכנסו לפרטל והוא נסגר. "טוב.. זה היה ממש מוזר כל מה שקרה פה היום.. מי בעד ערב סרטים?!" מניה שאלה אחרי כמה דקות של שקט מביך. "אני!" כולם אמרו ביחד. כלל אני טודורקי-קון וקצ'הן.. שזה היה מאוד מפתיע שהם זרמו. טוב אני מניח שיש לנו סוף טוב.😊 ................................._♡_................................... חלק 3 מתוך 4! הפרק הבא יעלה לקראת סוף היום סליחה.. כן.. כן.. אני ידעות שהבטחתי משהו טוב אבל זה היה די צלוע.. ומה יש לי להגיד להגנתי.. אמ.. שני חזרות עליכם. אין לי כולם להגיד סליחה😅 תתדברו עם ערוך הדין שלי😎! 😏👨🏻💼
רק לפני שנתחיל.. אמ.. 5 חודשים.. מפחיד לא?!
אותי זה מאוד מפחיד.. אבל לא נראלי שאני דגמאה..😅 זה מפחיד שאנחנו כבר ב102 פרקים.. אף פעם לא חשבתי שאגיע לדבר כזה.. באמת חשבתי שהספר שלי הלך להזירק לפח..
הספר הזה עזר לי לעביר את החפוש הגדול. ועזר לי בתחילות השנה.. אז אני מקווה שגם לכם/ן.
אני ידעות שאני חופרות אבל.. לא נראלי שכלכם/ן ידעים/ות כמה קשה זה לכתוב פרק. אם זה שאין לך זמן.. או רעיון.. ואם אין לך כוח(שאת זה יש לי הרבה) ובאמת שהיתי מוותרות על הספר הזה די מהר.. בכל זאת הוא מבזבז לי לפחות שעה מחיים בשביל לכתוב פרק שיקראו אותו כולה שתי דקות.. וגם את מי זה בכלל מעניון טודודקו?! זה כולה שיפ לא?! זהו שלא! זה השיפ הכי טוב ביחד עם קירבקואגו. וגם הספר הזה הוא לא סתם ספר! הוא התחביב שלי! הוא מה שגרם לי לחייך שאני מתעללות בדקו! הוא זה שגרם לי לחייך שאני ראה את הכוכבים על כול פרק! הוא זה שגרם לי לשתגע מלקרא את התגבות! אז אם אתם/ן שאלים/ות אותי.. זה הספר הכי טוב שקים. ושאתם/ן הקראים/ות הכי טובים/ות שאפשר לקבל!
טוב, ניתראה בפרק הבא! אהבות לי♡
אה.. ושכחתי להגיד ששוטו ודקו חגגים איתי גם והם מסרו שגם הם אהבים אתך מאוד! 🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
